A-10 ת׳אנדרבולט
מטוס ה-A-10 ת׳אנדרבולט 2, המכונה 'וורטהוג', הוא מטוס סיוע קרוב אמריקני ייעודי שתוכנן לעמידות גבוהה ולמשימות נגד שריון. בהסלמה האזורית הנוכחית, הוא משמש כנכס מרכזי של פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) בהרתעת איומים בשליחות איראן ובהגנה על אינטרסים אסטרטגיים במזרח התיכון.
מטוס ה-A-10 ת׳אנדרבולט 2 הוא מטוס חד-מושבי בעל שני מנועי טורבו-מניפה שפותח על ידי חברת פיירצ׳יילד ריפבליק עבור חיל האוויר של ארצות הברית. המטוס, שהוכנס לשירות בשנות ה-70, תוכנן במיוחד למשימות סיוע אווירי קרוב (CAS) לכוחות קרקע, תקיפת רכב קרבי משוריין והגשת סיוע מהיר נגד כוחות אויב קרקעיים. המאפיין הבולט ביותר שלו הוא תותח ה-GAU-8 אוונג׳ר בקוטר 30 מ״מ, המסוגל לירות פגזי אורניום מדולדל חודרי שריון. המטוס ידוע במיגון ה׳אמבטיית טיטניום' שלו, המגן על הטייס ועל מערכות טיסה קריטיות, מה שמאפשר לו לשרוד נזקי קרב משמעותיים שהיו מפילים מטוסי קרב קונבנציונליים.
בהקשר של ביטחון ישראל והאזור, נוכחותן של טייסות A-10 במזרח התיכון — המוצבות לעיתים קרובות בבסיסים כמו מוואפק סלטי בירדן — משמשת כגורם הרתעה גלוי נגד מיליציות הנתמכות על ידי איראן ואיומים א-סימטריים. בעוד שחיל האוויר האמריקני דן לעיתים קרובות בהוצאת הפלטפורמה המיושנת משירות לטובת מטוסי רב-משימתיים כמו ה-F-35, ה-A-10 נותר כלי מועדף למשימות בגובה נמוך ובעלות שהייה ממושכת באזורים בהם כוחות הקרקע זקוקים להגנה אווירית רציפה.
אירועים אחרונים הדגישו את הפגיעות של נכסים אלו בפני איומים מדינתיים מתקדמים. בספטמבר 2026, עלו דיווחים לפיהם מטוס A-10C ספג נזק חמור, כולל אובדן כנף, במהלך מתקפת טילים בליסטיים איראנית על בסיס חיל האוויר מוואפק סלטי בירדן. תקרית זו מדגישה את האופי המשתנה של העימות האזורי, שבו אפילו פלטפורמות חסונות המיועדות לסיוע קרקעי הופכות למטרות עבור חימוש איראני מדויק ארוך טווח. הנזק לנכסים אוויריים אלו מהווה אתגר משמעותי למוכנות המבצעית של ארה״ב וליעילות הנתפסת של מערכי ההגנה האווירית האזוריים מול פעולה קינטית איראנית ישירה.