יהושע שרמן

יהושע שרמן הפך לקול משמעותי בקרב משפחות השכול בעקבות רציחתו של בנו, יהודה שמואל שרמן הי״ד, בפיגוע טרור פלסטיני סמוך ליישוב חומש שבצפון השומרון. נוכחותו הציבורית מאופיינת במחויבות לעקרונות אידיאולוגיים וביטחוניים המזוהים עם ההתיישבות ועם משפחות נפגעי טרור הדורשות תגובה ישראלית נחרצת לאיומים ביטחוניים.

פעילותו של שרמן מצטלבת לעיתים קרובות עם הזירה הפוליטית, שם הוא מייצג פלח בציבור הישראלי הרואה בוויתורים מדיניים או פוליטיים מסוימים איום קיומי על המפעל הציוני. הוא בולט בביקורתו כלפי דמויות הנהגה שלתפיסתו סוטות מקו ביטחוני נוקשה. לאחרונה עלה שרמן לכותרות בעקבות מתקפה חריפה נגד ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. בעקבות התבטאויות של בנט אותן הגדיר שרמן כ״מרתיחות דם", הוא האשים את ראש הממשלה לשעבר בקידום מדיניות המהווה, לדבריו, "חיסול של מדינת ישראל". התבטאויות אלו משקפות את השבר האידיאולוגי העמוק בישראל בנוגע לניהול הסכסוך וחוסנה של המדינה.

כדמות הנטועה במציאות של יהודה ושומרון, השקפתו של שרמן מעוצבת על ידי אובדן אישי ואמונה בנחיצות הריבונות היהודית והעוצמה הצבאית. ביקורתו אינה נתפסת רק כמחלוקת פוליטית, אלא כאזהרה מוסרית וקיומית מפי מי ששילמו את המחיר היקר ביותר עבור ביטחון המדינה. קולו ממשיך להדהד בדיונים לאומיים הנוגעים לעתיד ההתיישבות, המאבק בטרור ושלמות הזהות הלאומית של ישראל.