הפתיח
דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאי, פרסם הכחשה נחרצת לטענות האחרונות מוושינגטון בנוגע לתנאי מזכר ההבנות המדווח. בקאי דחה את הטענות לפיהן טהראן הסכימה להגביל את השימוש ב-6 מיליארד דולר מכספיה המשוחררים לרכישת תוצרת חקלאית אמריקאית בלבד, או לאפשר את חזרתם של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא״א) בתנאים הנוכחיים, מה שמדגיש פער הולך וגדל בין נרטיב המדינות.
החיכוך הדיפלומטי מתמקד בשלוש נקודות מחלוקת עיקריות בנוגע ליישום ההסכם האחרון. על פי חומרים שנבחנו על ידי The Zioneer Intelligence Desk, אסמאעיל בקאי הבהיר כי הבנק המרכזי של איראן שומר על אוטונומיה מלאה לגבי 6 מיליארד הדולרים ששוחררו, וציין כי הכספים ישמשו "ככל שיחפוץ" ולא יוקצו אך ורק לתוצרת חקלאית אמריקאית כפי שהציעו גורמים רשמיים בארה״ב.
פיקוח גרעיני ותוכניות טילים
בסוגיית השקיפות הגרעינית הקריטית, בקאי טען כי פקחי סבא״א לא יורשו לחזור לאיראן אלא אם כן יושג הסכם סופי ומקיף. דברים אלו סותרים ישירות הצהרות קודמות של הממשל האמריקאי, לפיהן הובטחה גישה לאתרי גרעין — כולל אלו שהיו יעד לתקיפות בעבר.
בנוסף, דיווחים מסוכנויות הידיעות האיראניות פארס ותסנים הכחישו טענה שלישית: שאיראן הסכימה לנהל משא ומתן על תוכנית הטילים הבליסטיים שלה. ראוי לציין כי בעוד שסוכנויות חצי-רשמיות אלו פרסמו הכחשות, דובר ממשלתי רשמי טרם התייחס פורמלית לטענה בדבר המשא ומתן על הטילים.
ניתוח ומבט קדימה
הדיווחים הסותרים מצביעים על נתק משמעותי בין המסרים הציבוריים בוושינגטון ובטהראן. בעוד שארה״ב הציגה את מזכר ההבנות כפריצת דרך הכוללת פיקוח הדוק והטבות כלכליות לחקלאים אמריקאים, גורמים איראניים מאותתים לקהל המקומי שלהם כי לא נעשו ויתורים כאלה. דפוס זה של הכחשות מגיע לאחר היסטוריה שבה גורמים איראניים דחו תחילה תנאים, רק כדי להודות בהם מאוחר יותר תחת הגדרות טכניות שונות. עבור ישראל והמשקיפים באזור, חוסר הבהירות בנוגע למשא ומתן על הטילים והגישה של סבא״א נותר דאגה ביטחונית מרכזית, שכן התנאים האמיתיים של המזכר נותרים מוסתרים מאחורי נרטיבים פוליטיים מתחרים.
