משרד החוץ האיראני
משרד החוץ האיראני הוא הזרוע הדיפלומטית המרכזית של הרפובליקה האסלאמית, האחראי על הצגת עמדותיו הרשמיות של המשטר וניהול משא ומתן רגיש. באמצע שנת 2026, המשרד מתמקד ב׳מזכר ההבנות של איסלאמאבאד' מול ארצות הברית, תוך שמירה על קו נוקשה בנושאי פיקוח גרעיני וביטחון שלוחיו באזור.
משרד החוץ האיראני פועל כפנים הציבוריות של האינטרסים האסטרטגיים של טהראן, תוך ניווט בין מאבקי הכוח הפנימיים של המשטר לבין הצרכים הדיפלומטיים הבינלאומיים. בעוד שמשמרות המהפכה (IRGC) מכתיבים לעיתים קרובות את מדיניות הביטחון האזורית, משרד החוץ נותר הערוץ המרכזי לתקשורת רשמית מול המעצמות ומתווכים אזוריים כמו פקיסטן, קטאר ועומאן. תחת הנהגת שר החוץ עבאס עראקצ׳י, המשרד נוקט באסטרטגיה כפולה: שימוש ברטוריקה תוקפנית למסגור פעולותיה של איראן כהגנתיות, לצד ניהול 'מזכר ההבנות של איסלאמאבאד' (MOU) מול וושינגטון. מזכר זה כולל לפי הדיווחים שלב מו״מ בן 60 יום ושחרור נכסים מוקפאים.
בסוף יוני וביולי 2026, המשרד עמד במרכזם של נרטיבים סותרים בנוגע לפיקוח הגרעיני. הדובר אסמאעיל בקאעי הכחיש מפורשות כי טהראן הסכימה לאפשר לפקחי סבא״א להיכנס לאתרים גרעיניים שניזוקו במהלך חילופי המהלומות האחרונים, בסתירה ישירה לטענות הממשל האמריקני. בנוסף, המשרד משתמש במסלול הדיפלומטי כמנוף נגד פעילות צה״ל, תוך אזהרה כי כל הפרה של מזכר ההבנות — כולל תקיפות נגד חיזבאללה בלבנון — תזכה לתגובה נחרצת.
המשרד מנהל גם דיפלומטיה ימית קריטית. דיווחים אחרונים מצביעים על כך שהמשרד קרוב להסכמה עם עומאן על פתיחת מצר הורמוז, אם כי הוא ממשיך לעמוד על ריבונותו הבלעדית בנתיב המים. למרות החתימה הדיגיטלית על מזכר איסלאמאבאד, המשרד מדגיש כי היישום מותנה בכך שארצות הברית וישראל יעמדו בהתחייבויותיהן כפי שהן נתפסות בטהראן. בקאעי הזהיר כי כל 'פעולה תוקפנית' נגד מטרות איראניות תסכן את המשך המשא ומתן. תפקיד המשרד נותר מכריע בניסיון לקשור בין הדיפלומטיה הבילטרלית לבין ביטחון 'טבעת האש' של המשטר באזור.