בישראל הוחלט: אם איראן תשגר טילים — נגיב חזרה, גם במחיר עימות מול טראמפ

חוסן אסטרטגי וקווים אדומים

ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני הערב, שהתקיימה במתקן תת-קרקעי מאובטח בשל הערכות ביטחוניות ספציפיות בנוגע לירי איראני פוטנציאלי, מסמנת נקודת הכרעה במשבר הביטחוני הרב-זירתי של ישראל. המסר המרכזי העולה מהדיונים הוא של עצמאות אסטרטגית. שרים הבהירו כי צרכי הביטחון של ישראל, ובמיוחד נטרול האיומים בלבנון והרתעת תוקפנות איראנית ישירה, נותרים בעדיפות עליונה.

זה כולל סירוב לקבל כל הפסקת אש או הפוגה מבצעית ברובע הדאחיה בביירות — מעוז חיזבאללה — למרות לחץ דיפלומטי אפשרי מוושינגטון. על פי חומרים שנבחנו על ידי The Zioneer Intelligence Desk, שר שצוטט ב׳ידיעות אחרונות' ציין כי ישראל "אינה יכולה להסכים" להפסקת התקיפות הללו או להימנע מתגובה נגד איראן, גם אם הנשיא טראמפ מעוניין בכך. עמדה זו מדגישה מאמץ מחושב לשמר את חופש הפעולה המבצעי של ישראל בזמן שארה״ב וטהראן מתקרבות, לפי הדיווחים, לחתימה על הסכם דיפלומטי.

רקע: האיום האיראני והכוננות בבונקר

ההחלטה להעביר את ישיבת הקבינט לבונקר מאובטח מזכירה את הצעדים שננקטו במהלך מתקפת הטילים והכטב״מים האיראנית הישירה באפריל, ומשקפת את מצב הכוננות הגבוה שבו נמצא צה״ל. המשטר האיראני איים שוב ושוב בתגובה "מכרעת וכואבת" לפעולות ישראל. בימים האחרונים הזהיר שר הביטחון ישראל כ״ץ כי כל תקיפה על צפון הארץ תוביל לתקיפה בדאחיה, תוך דחיית הניסיונות האיראניים לקשור בין החזית הלבנונית והאיראנית כדי להגביל את פעילות ישראל.

ניתוח: ניווט בין ירושלים, וושינגטון וטהראן

ההחלטה להסתכן בעימות מול הנשיא טראמפ משמעותית במיוחד על רקע הדיווחים על התקדמות לקראת הסכם בין ארה״ב לאיראן. בעוד שוושינגטון העבירה בעבר מסרי "אור אדום" לישראל בנוגע לתקיפות ישירות באיראן, נראה כי ההנהגה הישראלית מאותתת כי לא תהיה כבולה למגבלות אמריקאיות אם שטחה יותקף. מצב זה יוצר זירה דיפלומטית מורכבת שבה על ישראל לאזן בין הברית האסטרטגית החיונית עם ארה״ב לבין הצורך המיידי להגיב לתוקפנות ישירה.

מבט לעתיד: מבחן של נחישות

התמונה נותרת בשלבי התפתחות בעוד האזור ממתין לצעד הבא של איראן. הקשחת העמדה הפומבית של ישראל משמשת הן כמסר הרתעתי לטהראן והן כאיתות לוושינגטון כי הריבונות הישראלית אינה קלף מיקוח במשא ומתן אזורי. השעות הקרובות יהיו קריטיות בקביעה האם הנחישות האסטרטגית הזו תעמוד למבחן בשטח או שמא ערוצים דיפלומטיים יצליחו להוריד את גובה הלהבות.