כטב״ם
כטב״מים — כלי טיס בלתי מאוישים — הפכו למערכת הנשק המגדירה של מחזור הסכסוך הנוכחי במזרח התיכון. מעבר לשימוש האזורי על ידי איראן וחיזבאללה, כטב״מים הפכו למרכזיים בלוחמה העולמית, כפי שניתן לראות בפריסה המסיבית של כטב״מים בזירה האוקראינית-רוסית ובהסתמכות הגוברת של צה״ל על ציי כטב״מים מונחי בינה מלאכותית לתקיפות מדויקות ומודיעין.
אבולוציה מבצעית והקשר עולמי
כטב״ם הוא כל כלי טיס ממונע ובלתי מאויש, החל מרחפנים מסחריים קטנים ועד פלטפורמות אסטרטגיות גדולות. בסביבת הביטחון הנוכחית, הכטב״מים התפתחו מכלי סיור פשוטים לנכסי תקיפה מרכזיים. הדבר בא לידי ביטוי ברמה העולמית בשימוש הנרחב של אוקראינה בכטב״מים לתקיפת תשתיות רוסיות, כולל מרכזי תקשורת לוויינית בדובנה ומתקני נפט בירוסלבל, בגיבוי מימון אירופי משמעותי.
האיום האיראני וחיזבאללה
משמרות המהפכה של איראן משתמשים בכטב״מים ככלי לכפייה אזורית, תוך פגיעה תכופה בשיט בינלאומי במצר הורמוז. פעולות אלו הובילו ליירוטים חוזרים ונשנים על ידי פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM). בחזית הצפונית של ישראל, חיזבאללה שילב כטב״מי נפץ בטקטיקות ההתשה היומיומיות שלו. 'כטב״מי התאבדות' אלו מכוונים לעיתים קרובות לרצועות הביטחון של צה״ל וליישובים אזרחיים כמו שלומי, תוך שהם עוקפים לעיתים את מערכות ההתרעה המסורתיות. האיום הגיע לרמה שבה ההנהגה הישראלית, כולל השר איתמר בן גביר, קראה לתגובות לא פרופורציונליות לחדירות כטב״מים. דוקטרינת צה״ל ושילוב בינה מלאכותית צה״ל הגיב בחלוציות בתחום לוחמת כטב״מים מונחית בינה מלאכותית. דיווחים מצביעים על שימוש ב׳שרתים מעופפים' לניהול נחילי כטב״מים מורכבים ורכישת מטרות. עם זאת, עצימות לוחמת הכטב״מים המודרנית מציבה אתגרים לוגיסטיים; דיווחים אחרונים מדרום לבנון מדגישים מקרים שבהם יחידות עילית התמודדו עם מחסור קריטי בכטב״מים לאחר חילופי אש עצימים. הכטב״ם הפך אפוא הן למכפיל כוח והן לנקודת תורפה, הדורשת התאמה מתמדת בלוחמה אלקטרונית ובמחזורי רכש מהירים.