פרקליטות ישראל מבקשת להגיש כתב אישום חמור נגד אזרח טג׳יקי המואשם בריגול למען איראן

חקירתו של בחרוז סובירגון שופכת אור על המאמץ האיראני המתמשך להשתמש באזרחים זרים לצורך איסוף מודיעין בתוך ישראל. על פי גורמי הביטחון, הקשר של סובירגון עם מפעיל איראני החל בינואר 2026. בעוד שההתקשרות החלה תחת כסות של הצעת עבודה לגיטימית, החוקרים קובעים כי החשוד זיהה במהירות את אופיו העוין של הקשר אך בחר להמשיך בו.

יעדים אסטרטגיים וריגול בזמן מלחמה עיקר פעילותו של סובירגון התרחשה, על פי החשד, במהלך מבצע "שאגת הארי" — המבצע המשותף של ארה״ב וישראל נגד איראן שהחל בפברואר 2026. התביעה טוענת כי סובירגון סיפק למפעיליו מודיעין מבצעי בזמן אמת, שכלל את נקודות הציון המדויקות של מגדלי עזריאלי בתל אביב וצילומים של נמל חיפה. בנוסף, הוא נאשם בתיעוד אתרי נפילה של טילים איראניים במהלך העימות, במטרה לסייע למשטר להעריך את דיוק הפגיעות ולהשיג הישגים מבצעיים. מעבר לתיעוד, סובירגון ניסה לכאורה לצלם מתקן ביטחוני רגיש בצפון הארץ ופעל באופן אקטיבי לגיוס אנשים נוספים למשימות דומות.

דפוסי הגיוס האיראניים מקרה זה מצטרף לשורה של כתבי אישום דומים שהוגשו לאחרונה נגד תושבי חיפה ובת ים, שגויסו אף הם על ידי סוכנים איראניים באותה תקופה. בשירות הביטחון הכללי וביחידת הארזים של מלמ״ב הדגישו כי המודיעין האיראני ממשיך להשתמש ברשתות החברתיות ובמודעות דרושים כוזבות כדי לפתות אנשים לביצוע פעולות ריגול. המדינה ביקשה מבית המשפט המחוזי בתל אביב להאריך את מעצרו של סובירגון עד תום ההליכים המשפטיים, תוך הדגשת החומרה של הפגיעה בביטחון המדינה.