שירות הביטחון הכללי (שב״כ)
השב״כ (שירות הביטחון הכללי, המכונה גם שבכ) הוא שירות הביטחון הפנימי והמודיעין הנגדי של ישראל. הוא אחראי על מאבק בטרור בתוך ישראל והשטחים, על ריגול נגדי ועל אבטחת בכירים ומתקנים רגישים. חשודים בפיגועים המוגדרים כטרור מועברים בדרך כלל למעצר השב״כ לצורך חקירה.
מהו השב״כ
שירות הביטחון הכללי — המוכר לכול בראשי התיבות שב״כ או שבכ — הוא שירות המודיעין הפנימי והביטחון הפנים-ארצי של ישראל. הוא פועל תחת סמכות משרד ראש הממשלה, ונבדל מהמוסד העוסק במודיעין חוץ, ומאמ״ן המשרת את צה״ל. ייעודי הליבה של השב״כ הם מאבק בטרור בתוך ישראל, יהודה ושומרון ועזה, ריגול נגדי, ואבטחת בכירי המדינה ותשתיות קריטיות.
תפקידו במבצעי מאבק בטרור
בפועל, השב״כ הוא הגורם המוביל לחקירת חשודים בפיגועים המוגדרים כטרור. כאשר כוחות ביטחון — צה״ל, מג״ב או משטרת ישראל — עוצרים חשוד באירוע כזה, הוא מועבר בדרך כלל למשמורת השב״כ. העברה זו היא סמן פרוצדורלי: היא מעידה שהאירוע סווג רשמית כחשד לפיגוע טרור ולא כעניין פלילי רגיל, ושהחקירה תתמקד בשיוך ארגוני, ברשתות הסתה ובתכנון מבצעי מעבר למעשה המיידי.
הסוכנות מספקת גם מודיעין המניע מבצעי מאבק בטרור משותפים לצה״ל ולשב״כ ביהודה ושומרון, כולל מעצרים ממוקדים ובמקרים מסוימים חיסולים של דמויות בכירות בארגוני הטרור.
מנהיגות והקשר עכשווי
נכון לתחילת 2026, השב״כ מונהג על ידי דוד זיני, שנכנס לתפקיד לאחר כהונתו של רונן בר. מינויו של זיני עורר תשומת לב פנימית כאשר, על פי דיווח של Times of Israel, רקעי המסך של מחשבי הסוכנות הוחלפו לתמונת הר הבית ביום הראשון לכהונתו — מהלך שמקורות תיארו כמסמן כיוון ״משיחי״. לאחר מהומה פנימית, התמונה הוחלפה לכאורה חזרה לסמל הסוכנות, וצוין לעובדים כי השינוי הראשוני היה מקרי.
השב״כ ממשיך לפעול בקצב גבוה על פני מספר וקטורי איום: מאבק בטרור ביהודה ושומרון, עבודת מודיעין הקשורה לעזה וריגול נגדי. פיגוע הדריסה בצומת אפרת ביוני 2026 — שבו הועבר חשוד פלסטיני לחקירת השב״כ לאחר שנעצר עם שלושה נוספים — הוא המחשה שגרתית לתפקידה הקבוע של הסוכנות באירועי ביטחון ביהודה ושומרון.