שב״כ
שירות הביטחון הכללי (שב״כ) הוא ארגון המודיעין והביטחון הפנימי של ישראל, האחראי על סיכול טרור בישראל וביהודה ושומרון, ריגול נגדי ואבטחת אישים. בשנת 2026, מנדט הארגון התרחב למאבק בפשיעה המאורגנת בחברה הערבית ולאבטחת מערכת הבחירות מפני התערבות זרה.
שירות הביטחון הכללי, המוכר בראשי התיבות שב״כ, הוא זרוע הביטחון הפנימי המרכזית של מדינת ישראל. הארגון פועל תחת סמכותו הישירה של משרד ראש הממשלה, ונבדל מהמוסד (מודיעין חוץ) ומאמ״ן (מודיעין צבאי). ייעודו המרכזי הוא סיכול טרור, ניהול מערך המודיעין הנגדי, והפעלת 'המחלקה היהודית' לניטור איומים מבית. ביהודה ושומרון, השב״כ הוא הגורם המוביל בחקירת חשודים בטרור, והוא מספק את המודיעין האנושי (HUMINT) הקריטי הנדרש למבצעי סיכול ממוקד.
תחת הנהגתו של ראש השירות דוד זיני, שנכנס לתפקידו בשנת 2026, הארגון חווה התרחבות משמעותית במנדט שלו. מעבר להתמקדות המסורתית בארגוני טרור פלסטיניים, הוטל על השב״כ לטפל באיומים פליליים פנימיים חמורים, כולל יוזמה ממשלתית בסך 500 מיליון ש״ח לפירוק משפחות פשע מאורגן בחברה הערבית. שינוי זה עורר דיון בנוגע לשימוש בכלים מודיעיניים בחיים האזרחיים. במקביל, הארגון העצים את מאמציו לסיכול התערבות זרה מצד איראן ורוסיה לקראת בחירות אוקטובר 2026.
הישגים מבצעיים אחרונים כוללים את לכידת מועין אלעראביד, בכיר במנגנון ביטחון הפנים של חמאס, בפשיטה חשאית בעומק העיר עזה. הארגון גם ניהל את פינוי החירום של יאיר נתניהו מפלורידה בעקבות אישור מזימת התנקשות איראנית. עם זאת, הארגון נותר תחת ביקורת בנוגע לתקופה שקדמה לטבח ה-7 באוקטובר 2023. דיווחים אחרונים חשפו פרטים על פרשנות שגויה של התרעות, כולל אזהרה מצרית שפורשה כמתייחסת לעסקת חילופי שבויים ולא לפלישה רחבת היקף. הערכות המודיעין של ראש השירות דאז רונן בר, שקבעו כי לחמאס אין עניין בהסלמה, עומדות גם הן במוקד הדיון הציבורי בעוד הארגון מאזן בין מורשתו ההיסטורית לדרישות הביטחון המודרניות.