הפתיח
מליאת הכנסת אישרה ביום שני בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח״כ אביחי בוארון, הקובעת כי ישראל תנכה מדי שנה כספים מהעברות לרשות הפלסטינית בהתאם להיקף הפיצויים ששולמו לנפגעי טרור ולנזקי מלחמה.
החקיקה, ביוזמתו של ח״כ אביחי בוארון, מהווה שינוי משמעותי בניהול הכספי של כספי המיסים שישראל גובה עבור הרשות הפלסטינית. על פי החוק החדש, ממשלת ישראל תחשב את הסכום הכולל של הפיצויים ששולמו לנפגעי טרור ולתובעי נזקי מלחמה. סכום זה ינוכה מהעברות המיסים החודשיות שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית במסגרת הפרוטוקולים הכלכליים הקיימים. מליאת הכנסת אישרה את החוק ברוב של 29 תומכים מול 5 מתנגדים.
תיעדוף לנפגעים
על פי מתווה החוק, הכספים המנוכים אינם רק נגרעים מהרשות, אלא מיועדים למטרות ספציפיות. השימוש הראשוני בכספים אלו יהיה לכיסוי תשלומי הפיצויים בפועל לנפגעי טרור ולסגירת חובות קיימים הקשורים לנזקים אלו. רק לאחר מילוי התחייבויות אלו, יתרת הסכום המנוכה תועבר לאוצר המדינה. מנגנון זה נועד להבטיח כי הנטל הכלכלי של הפיצויים בגין טרור יוטל על הישות המואשמת בעידוד מעשים אלו באמצעות מדיניות ה׳תשלום תמורת רצח' (pay-for-slay), ולא על משלם המיסים הישראלי לבדו.
רקע ומתיחות כלכלית
התפתחות זו מתרחשת בהקשר רחב יותר של מתיחות כלכלית בין ירושלים לרמאללה. ישראל טוענת מזה זמן רב כי הנוהג של הרשות הפלסטינית לספק קצבאות למחבלים ולמשפחותיהם מעודד אלימות באופן ישיר. חקיקה קודמת כבר אפשרה ניכוי סכומים המקבילים לאותן קצבאות, אך החוק הנוכחי מרחיב עיקרון זה כך שיכלול את העלויות הישירות של הפיצויים שנפסקו לנפגעים. במהלך השנה האחרונה, ישראל כבר עיכבה חלק ניכר מכספי הסליקה בטענה שהרשות מקצה כספים לתמיכה בטרור.
משמעות ומבט לעתיד
בעוד שהחוק מספק נתיב ישיר לנפגעים לקבלת פיצויים, הוא עלול להחריף את מצבה הכלכלי השברירי של הרשות הפלסטינית. הרשות התמודדה לא פעם עם משברי תקציב עקב ניכויים קודמים, והרחבת מדיניות הקיזוז מוסיפה נדבך נוסף של לחץ פיננסי. עבור ממשלת ישראל, החוק משמש הן ככלי לפיצוי אזרחים והן כמנוף אסטרטגי נגד מבנה התמריצים של הרשות. יהיה צורך לעקוב אחר תגובת הרשות לצמצום נוסף זה במקור הכנסתה העיקרי והאם הדבר יוביל לשינוי במדיניות התשלומים הפנימית שלה או להגברת החיכוך הדיפלומטי.