אנליסט אסטרטגי טוען שאין להיות מופתעים מהיפוך עמדותיו של הנשיא טראמפ מול איראן, ומוכיח זאת באמצעות דפוס פעולה כאוטי במדיניות החוץ שלו בקדנציה השנייה — כולל הטיפול במלחמת רוסיה-אוקראינה, גרינלנד וקנדה — כראיה לנשיא שאינו אמין ומנותק מתנאי השטח.
אנליסט אסטרטגי פרסם הערכה מפורטת הטוענת כי ההיפוך של הנשיא דונלד טראמפ במדיניות כלפי איראן עוקב אחר דפוס עקבי של החלטות מדיניות חוץ כאוטיות ומזיקות בקדנציה השנייה שלו. הניתוח, שפורסם הערב (שלישי), מצטט את הטיפול של טראמפ במלחמת רוסיה-אוקראינה כ׳דוגמה מובהקת לניתוק טוטאלי מהמציאות', וטוען כי הנשיא העריך יתר על המידה את כוח המינוף שלו, קרא לא נכון את הקווים האדומים של פוטין, והרחיק בעלי ברית מבלי להשיג תוצאות. האנליסט מצביע גם על מסע הפרסום של טראמפ בנוגע לגרינלנד, אותו הוא מגדיר כ׳הזוי והרסני', וטוען כי הוא איחד את אירופה נגד ארה״ב והסתיים בנסיגה אמריקאית מביכה. בנוגע לקנדה, הניתוח טוען כי הרטוריקה של טראמפ על סיפוח השיגה תוצאה הפוכה, והעלתה לשלטון את השמאל בקנדה תוך גיבוש לאומיות קנדית נגד וושינגטון. הניתוח ממסגר את ההיפוך האיראני — עליו דווח בהרחבה בימים האחרונים — כפרק האחרון בדפוס רחב יותר, ולא כחריג. 'הפקנו מטראמפ עד כה המון תועלת (בעיקר בזכות אנשים יקרים שמקיפים אותו בממשל הנוכחי),' כותב האנליסט. 'אבל זה שהאיש התהפך — זה הטבע שלו. לא יוצא הדופן.' עד כה, The Zioneer עקב אחר קשת של הצהרות טראמפ על איראן בשבוע האחרון — מהטלת ספק בנחיצות התקיפה הישראלית, ועד ההכרזה שאיראן 'גמורה' והעברת הפוקוס לאוקראינה, ועד ההיפוך המדווח הנדון כעת בחוגים אסטרטגיים בישראל. ניתוח זה מוסיף מסגרת פרשנית מתוך השיח הישראלי, ומעגן את שינוי המדיניות במזגו הרחב יותר של טראמפ במדיניות החוץ, ולא בהתפתחות נקודתית כלשהי.
מקורות ואות
ידיעה ממקור יחיד לעולם אינה מדורגת “מאומת” או “מבוסס”. דירוג האות יתחזק רק כשמקור שני, עצמאי, יאשש אותה.
- קליטה פנימית