עו״ד יצחק ברט טען כי החוק להקפאת מעצרי תלמידי ישיבות המשתמטים מגיוס לא נחקק בהתאם לתקנון הכנסת, כפי שדווח על ידי עיתונאי N12 אלי הירשמן. ברט אמר כי נושאו המקורי של החוק היה שילוב תלמידי ישיבות בצה״ל ובתעסוקה, אך לקראת קריאה שנייה ושלישית הוא שונה לחלוטין והוסב להקפאת הליכי אכיפה.
הצהרתו של עו״ד יצחק ברט, כפי שדווחה על ידי עיתונאי N12 אלי הירשמן, מוסיפה ביקורת פרוצדורלית-משפטית לדיון הסוער על פטור מגיוס לתלמידי ישיבות. ברט טען כי חוק הקפאת המעצרים, שעבר את קריאותיו הסופיות, הפר את תקנון הכנסת משום שנושאו השתנה מהכוונה המקורית — שילוב תלמידי ישיבות בצה״ל ובתעסוקה — להקפאת הליכי אכיפה.
הסאגה החקיקתית הרחבה יותר נפרשת כבר שבועות. The Zioneer דיווח ב-12 ביולי כי היועצת המשפטית לכנסת, עו״ד שגית אפיק, אישרה את טענת ה׳נושא החדש' נגד אותו חוק, וקבעה כי הנוסח המקורי שהוצב להצבעה במליאה לא כלל הסדר למעצרי עריקים. מוקדם יותר, ב-30 ביוני, אמר ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם באכ״א, תא״ל טייב, לוועדת החוץ והביטחון כי הקפאת מעצרים לא תביא מתגייסים חדשים ותפגע באכיפה.
חוק הקפאת המעצרים הוא חלק מחבילת חקיקה רחבה יותר בנושא גיוס חרדים, הכוללת את הצעת חוק יסוד: לימוד התורה. ב-9 ביולי אושר נוסח מרוכך של חוק היסוד לקידום בכנסת. מקורות חרדים מסרו בעבר כי חוק ההקפאה עומד בפני עצמו, אך השניים קשורים פוליטית.
ביקורתו של ברט מתמקדת בהליך החקיקה עצמו, בטענה כי שינוי מהותי של החוק בין שלביו הראשונים לאשרורו הסופי עקף את כללי הפרלמנט. המנגנונים הפנימיים של הכנסת לטיפול בערעורים פרוצדורליים כאלה נותרו לא ברורים.
2 התפתחויות
מקורות ואות
ידיעה ממקור יחיד לעולם אינה מדורגת “מאומת” או “מבוסס”. דירוג האות יתחזק רק כשמקור שני, עצמאי, יאשש אותה.
- איסוף ממקורות גלויים
