מסגד אל-אקצא / הר הבית
הר הבית, המוכר למוסלמים כמתחם מסגד אל-אקצא או חרם א-שריף, הוא האתר הקדוש ביותר ליהדות והשלישי בקדושתו לאסלאם. המתחם, השוכן בעיר העתיקה בירושלים, נותר מוקד החיכוך הרגיש ביותר בסכסוך הערבי-ישראלי, ומנוהל תחת הסדר 'סטטוס קוו' מורכב המערב את ישראל והוואקף האסלאמי הנתמך על ידי ירדן.
הר הבית הוא מקום משכנם של בית המקדש הראשון והשני ומהווה את הלב ההיסטורי והרוחני של הריבונות היהודית. עבור המוסלמים, הרמה כוללת את מסגד אל-אקצא וכיפת הסלע. מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, ישראל שומרת על השליטה הביטחונית באתר, בעוד שהוואקף האסלאמי, תחת חסות ירדנית, מנהל את העניינים הדתיים והמנהליים. איזון עדין זה, המכונה לעיתים קרובות ה׳סטטוס קוו', מאפשר בדרך כלל למוסלמים להתפלל באתר בעוד שהוא מאפשר למי שאינם מוסלמים לבקר תחת מגבלות מחמירות, אם כי סוגיית התפילה היהודית בהר הפכה לבולטת ושנויה במחלוקת בשנים האחרונות.
הביטחון במתחם הוא דאגה מרכזית עבור מערכת הביטחון הישראלית, שכן מתיחות באתר משמשת לעיתים קרובות כזרז להסלמה אזורית רחבה יותר. פלגים פלסטיניים, בהובלת חמאס והרשות הפלסטינית, משתמשים לעיתים קרובות בנרטיב 'אל-אקצא בסכנה' כדי להצית מהומות, בעוד שרשויות ישראל עומדות על כך שצעדי ביטחון נחוצים כדי למנוע מהאתר לשמש כבסיס לאלימות מאורגנת או לאחסון אמצעי לחימה. התפתחויות אחרונות מעידות על כך שרשויות ישראל נוקטות בצעדים נחרצים יותר להסדרת פעילות הוואקף, במיוחד בנוגע לשימוש במשרדים ומבנים מנהליים בתוך המתחם שישראל רואה בהם אתרים פוטנציאליים לפעילות פוליטית או ביטחונית בלתי מורשית. פעולות אלו נתקלות לעיתים קרובות בגינויים מצד עמאן ורמאללה, הרואות בכל שינוי במציאות המנהלית שחיקה של הסטטוס קוו ההיסטורי. עבור The Zioneer, הבנת סוגיית הר הבית דורשת איזון בין ההכרה בזכויות ההיסטוריות היהודיות ובצרכים הביטחוניים לבין הנפיצות הקיצונית של המשמעות הדתית של האתר לעולם המוסלמי.