צבא הגנה לישראל
צבא ההגנה לישראל (צה״ל) הוא צבאה של מדינת ישראל, המופקד על הגנת ריבונות המדינה וביטחון אזרחיה ביבשה, באוויר ובים. נכון לראשית יולי 2026, צה״ל מנהל מערכה רב-זירתית בעצימות גבוהה, תוך שמירה על רצועות ביטחון אסטרטגיות בלבנון, בסוריה ובעזה, והיערכות לאפשרות של פעילות ישירה נגד המשטר האיראני תחת "מבצע כחול לבן".
צבא ההגנה לישראל (צה״ל) מהווה את הערב המרכזי לביטחון הלאומי ולחוסן הישראלי. בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר 2023, אותם תיאר לאחרונה הרמטכ״ל, רב-אלוף איל זמיר, כפגיעה בעצם קיומו של העם היהודי, עבר הצבא למערכה מתמשכת ורב-זירתית שחצתה כעת את רף 1,000 ימי הלחימה. התצורה האסטרטגית הנוכחית של צה״ל מוגדרת על ידי שמירה על אזורי ביטחון ללא הגבלת זמן בדרום לבנון, ברצועת עזה ובחלקים מסוריה, במטרה למנוע את התעצמותם המחודשת של איומי הטרור בסמוך ליישובי הגבול.
בזירה הצפונית, צה״ל ממשיך בפעילות ענפה לפירוק תשתיות אסטרטגיות של חיזבאללה. הישגים אחרונים כוללים את תפיסתו של מתקן מנהרות מתוחכם בעומק 29 מטרים שנבנה על ידי משמרות המהפכה האיראניים ושימש כמרכז אחסון והרכבה לכ-50 כטב״מים מתאבדים מדגם 'Ababil-T'. למרות הסכמי מסגרת דיפלומטיים, צה״ל נותר מעורב בהיתקלויות בעצימות גבוהה, כפי שבא לידי ביטוי בנפילתו של סרן דוד חזות במהלך קרב עם מחבלים בדרום לבנון. במקביל, הצבא נמצא בכוננות גבוהה ל״מבצע כחול לבן", בהתאם להנחיית שר הביטחון ישראל כ״ץ להיערך לפעולה קינטית ישירה נגד המשטר האיראני.
ברצועת עזה, צה״ל שומר על מדיניות של סיכולים ממוקדים נגד שרידי חמאס והג׳יהאד האסלאמי. פעילות זו כוללת חיסול מחבלים שהשתתפו בטבח ה-7 באוקטובר, דוגמת פעיל הג׳יהאד האסלאמי זאהר אבו סאלם, ותקיפת תשתיות תת-קרקעיות בדיר אל-בלח בהן ניסה חמאס להפר את תנאי הפסקת האש באמצעות שיקום רשתות מנהרות. מעבר לתפקידיו המבצעיים, צה״ל ממשיך להפגין את יכולות הסיוע ההומניטרי של ישראל, כפי שנעשה לאחרונה בשיגור משלחת משותפת עם משרד החוץ לסיוע לנפגעי רעידת האדמה בוונצואלה. שילוב זה של לוחמה בעצימות גבוהה, הגנה טריטוריאלית וסיוע בינלאומי מדגיש את תפקידו של צה״ל כעמוד התווך של המפעל הציוני במאה ה-21.