עלי ח׳אמנאי
עלי ח׳אמנאי היה המנהיג העליון השני של הרפובליקה האסלאמית של איראן, שכיהן מ-1989 ועד לחיסולו בידי ישראל בפברואר 2026. שלטונו, שנמשך שלושה עשורים, התאפיין באסטרטגיית 'טבעת האש' ובהסלמה צבאית ישירה מול ישראל.
עלי ח׳אמנאי שימש כסמכות העליונה באיראן במשך למעלה משלושה עשורים, לאחר שירש את רוחאללה ח׳ומייני ב-1989. כמנהיג עליון, הוא החזיק בכוח מוחלט על המנגנונים הפוליטיים, הדתיים והצבאיים של המדינה, כולל משמרות המהפכה (IRGC). תפיסתו האידיאולוגית הייתה נטועה בהתנגדות נחרצת למדינת ישראל ולארצות הברית, שכונו ברטוריקה של המשטר 'הישות הציונית' ו׳השטן הגדול'. תחת הנהגתו, איראן הקימה את 'טבעת האש' — רשת של שלוחים הכוללת את חיזבאללה, חמאס והחות׳ים — שנועדה לכתר וללחוץ על ישראל. בתחילת 2026, מלחמת הצללים ארוכת השנים הפכה לעימות צבאי ישיר. ח׳אמנאי חוסל בסוף פברואר 2026 במהלך מכת הפתיחה של מבצע 'שאגת הארי', מערכה צבאית ישראלית רחבת היקף שנפתחה בתגובה לתוקפנות איראנית. מותו סימן תפנית דרמטית במפת הביטחון של המזרח התיכון, והוביל לתקופה של חוסר יציבות פנימי ולעלייתו של בנו, מוג׳תבא ח׳אמנאי, כיורשו. דיווחים בוול סטריט ג׳ורנל חשפו כי טרם המבצע, הנשיא טראמפ הוזהר שחיסול ח׳אמנאי עלול להוביל לעליית משטר קיצוני עוד יותר, אך הוא השתכנע מתוכניות המלחמה שהציג שר ההגנה פיט הגסת'. ביולי 2026 חתם המשטר מסע הלוויה ממלכתי רחב היקף, ששימש את משמרות המהפכה להפגנת המשכיות ולהשמעת איומי 'נקמת דם' נגד ישראל וארה״ב. למרות מותו, התשתיות האסטרטגיות שהקים נותרו במוקד העימות; צילומי לוויין עדכניים מראים כי איראן מנסה לשקם אתרי גרעין וטילים שנפגעו במלחמה, בעוד ארה״ב ממשיכה לתאם תוכניות תקיפה מפורטות עם ישראל מול הקו הנוקשה שמוביל יורשו.