חסידי ברסלב
ענף מרכזי בחסידות שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב, הידוע בדגש על שמחה, התבודדות, והעלייה לרגל השנתית לאומן שבאוקראינה.
חסידות ברסלב היא זרם ייחודי ותוסס בעולם החרדי, המתאפיין בהיעדר אדמו״ר חי מאז פטירתו של מייסדה, רבי נחמן מברסלב, בשנת 1810. החסידות מדגישה את עבודת השם מתוך שמחה, תמימות ו׳התבודדות' – תפילה אישית וספונטנית. בעשורים האחרונים חוותה החסידות צמיחה משמעותית, כשהיא מושכת אליה הן חסידים מבית והן מספר רב של בעלי תשובה מרקעים מגוונים בחברה הישראלית.
עמוד תווך מרכזי של התנועה הוא 'הקיבוץ באומן', העלייה לרגל השנתית לקברו של רבי נחמן באומן שבאוקראינה בראש השנה. עבור חסידים רבים, נסיעה זו היא חובה רוחנית שאינה ניתנת לפשרה. מחויבות זו יוצרת לעיתים קרובות חיכוך עם רשויות המדינה, במיוחד בנוגע לאזהרות מסע באזורי מלחמה או, לאחרונה, מגבלות משפטיות על אנשים שמעמדם הצבאי טרם הוסדר.
בהקשר הישראלי, חסידות ברסלב אינה מהווה גוש פוליטי מונוליטי, אך היא בעלת נוכחות חזקה בירושלים, צפת ובני ברק. בעוד שרבים מחבריה משולבים בקהילה החרדית הרחבה, קבוצת ה׳ננחים' (חסידיו של הרב ישראל בער אודסר ז״ל) מייצגת תת-קבוצה בולטת יותר ולעיתים אף 'אנטי-ממסדית'. נקודת המפגש בין החסידות לבין חוקי הביטחון והמשפט בישראל נותרת מוקד למתיחות תקופתית, במיוחד כאשר ציוויים רוחניים – כמו הנסיעה לאומן – מתנגשים עם הנחיות הממשלה בנוגע לגיוס לצה״ל או איסורי יציאה מהארץ לעריקים. The Zioneer עוקב אחר התפתחויות אלו בשל השפעתן על החוסן הלאומי ומערכת היחסים בין המדינה למיעוטיה הדתיים.