צ׳אד

צ׳אד, או בשמה הרשמי רפובליקת צ׳אד, תופסת מיקום גיאופוליטי קריטי בצומת הדרכים של צפון ומרכז אפריקה. עבור ישראל, צ׳אד מייצגת הצלחה משמעותית באסטרטגיית 'הפנייה לאפריקה', שמטרתה בניית בריתות עם מדינות בעלות רוב מוסלמי על בסיס אינטרסים ביטחוניים משותפים ושיתוף פעולה טכנולוגי. היחסים חודשו רשמית בינואר 2019 במהלך ביקור היסטורי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנג׳מנה, שסיים נתק דיפלומטי של 47 שנים. שותפות זו מבוססת על חששות הדדיים מפני התפשטות הטרור האסלאמי הקיצוני באזור הסאחל והשפעתם של שלוחים הנתמכים על ידי איראן.

לאחרונה, צ׳אד הדגישה את עצמאותה הדיפלומטית באמצעות החלטתה לפרוש מאמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). צעד זה מציב את צ׳אד לצד מדינות אפריקאיות אחרות שמתחו ביקורת על בית הדין בהאג בשל מה שהן תופסות כהתמקדות לא פרופורציונלית במנהיגים אפריקאים תוך התעלמות מהאשמות דומות במקומות אחרים. בעוד שדיווחים הצביעו על כך שארצות הברית עודדה פרישה זו — ייתכן כדי להגן על בעלות ברית או להשפיע על הדינמיקה האזורית — משרד החוץ של צ׳אד הבהיר במפורש כי ההחלטה הייתה אוטונומית, מונעת מאינטרס לאומי ולא מלחץ חיצוני. עבור ישראל והעולם היהודי, עמדתה של צ׳אד כלפי גופים משפטיים בינלאומיים ראויה לציון, שכן היא משקפת ספקנות גוברת בקרב חלק ממדינות הדרום הגלובלי כלפי האובייקטיביות של מוסדות שיפוט בינלאומיים. כמעצמה אזורית עם צבא מיומן, צ׳אד נותרת בת שיח חיונית עבור ירושלים בניטור ההתפתחויות ברחבי הסהרה ושמירה על ציר תומך יציבות בחלק נפיץ של היבשת.