המפלגה הדמוקרטית

המפלגה הדמוקרטית מהווה את אחד מעמודי התווך המרכזיים של המערכת הפוליטית האמריקנית. מבחינה היסטורית, המפלגה שמרה על מצע של תמיכה חזקה בביטחונה של ישראל ובפתרון שתי המדינות. עם זאת, התפתחויות אחרונות מצביעות על פער אידיאולוגי גובר בין האגף המסורתי תומך ישראל לבין סיעה פרוגרסיבית עולה, המפגינה ספקנות גוברת או עוינות גלויה כלפי מדיניות הביטחון הישראלית.

בקיץ 2026, מתח פנימי זה בא לידי ביטוי הן בתוצאות הבחירות והן בהתנהלות החקיקתית. ניצחונו של עבדול א-סייד בפריימריז של המפלגה לסנאט במישיגן — תוך הבסת חברת הקונגרס המכהנת ותומכת ישראל היילי סטיבנס — הדגיש את כוחם האלקטורלי של מועמדים המאתגרים את הקונסנזוס הציוני המסורתי בתוך המפלגה. סירובו של א-סייד להכיר בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית מסמן שינוי משמעותי בפרופיל המועמדים של המפלגה במדינות מפתח.

במקביל, המפלגה הציגה התנגדות מאוחדת למימון עימותים צבאיים ישירים המערבים את ישראל ואיראן. ביולי 2026, צירי המפלגה בבית הנבחרים הצביעו פה אחד נגד תקציב ביטחון של 1.15 טריליון דולר, שכלל 60 מיליארד דולר שהוקצו ספציפית לעלויות המערכה האמריקנית-ישראלית נגד המשטר האיראני. התנגדות זו נוסחה כביקורת על פעולות הרשות המבצעת ללא אישור הקונגרס, אך היא משקפת גם רתיעה רחבה יותר בתוך המפלגה ממימון מבצעים קינטיים באזור.

למרות שינויים אלו, דמויות בולטות כמו הסנאטור ג׳ון פטרמן ממשיכות להוביל את הקו הפרו-ישראלי, כאשר פטרמן הצהיר במפורש כי התמיכה במדינה היהודית נותרת 'קו אדום' להמשך חברותו במפלגה. מאבק פנימי זה מרמז כי יחסה העתידי של המפלגה הדמוקרטית לישראל יוגדר על ידי מאזן הכוחות בין ההנהגה הממסדית לבין בסיס התמיכה הפרוגרסיבי שלה.