אילת
אילת היא העיר הדרומית ביותר בישראל ונמל אסטרטגי לחוף הים האדום. בעימות הנוכחי, הפכה העיר ממרכז תיירות פנים ליעד בחזית עבור איומים אוויריים ארוכי טווח מצד איראן ושלוחיה באזור, ובפרט המורדים החות׳ים בתימן ומיליציות בעיראק.
אילת משמשת כשערה המרכזי של ישראל לים האדום ולנתיבי הסחר של האוקיינוס ההודי והשקט. העיר, המבודדת גיאוגרפית ממרכז הארץ על ידי מדבר הנגב, חולקת גבולות עם עקבה שבירדן וחצי האי סיני שבמצרים. בעוד שבאופן מסורתי נודעה אילת כיעד נופש מוביל, חשיבותה האסטרטגית השתנתה משמעותית במהלך המלחמה הרב-זירתית שהתעצמה בשנים 2024 ו-2026. העיר הפכה ליעד תדיר לכלי טיס בלתי מאוישים (כטב״מים) וטילי שיוט המשוגרים על ידי התנועה החות׳ית הנתמכת על ידי איראן בתימן, וכן על ידי קבוצות הפועלות מעיראק. תקיפות אלו מחייבות לעיתים קרובות יירוטים מורכבים על ידי מערכות ההגנה האווירית הרב-שכבתיות של צה״ל, כולל מערכת ה׳חץ' וכיפת מגן ימית (C-Dome). מעבר לאיום האווירי הישיר, סמיכותה של אילת לגבול ירדן העלתה חששות בנוגע לביטחון הקרקעי. ביוני 2026, ראש השב״כ רונן זיני פרסם אזהרה שנויה במחלוקת בנוגע לפוטנציאל למתקפה קרקעית או ימית בסגנון ה-7 באוקטובר על העיר, תוך ציון פעילות מטוסים המזוהים עם החות׳ים בנמל התעופה הבינלאומי המלך חוסיין בעקבה הסמוכה. בעוד שהערכה ספציפית זו נתקלה בהתנגדות מצד גורמי ביטחון בכירים אחרים שציינו מחסור במודיעין קונקרטי, היא הדגישה את הרגישות הגבוהה סביב הגנת העיר. אילת משמשת גם כצומת קריטי ליציבות אזורית; אירועים ביטחוניים בעיר כוללים לעיתים קרובות תיאום עם הרשויות בירדן, כפי שנראה במהלך שיגורי טילים איראניים לעבר עקבה ביולי 2026, אז שוגרו מיירטים ישראליים כדי למנוע נפילת שברים בשטחים בנויים באילת. למרות האזעקות החוזרות והאתגרים הביטחוניים, אילת נותרה סמל לחוסן לאומי, כשהיא מארחת אלפי מפונים מקהילות אחרות בקו העימות תוך שמירה על תפקידה כמסדרון ימי ואנרגטי חיוני.