חיל הים של משמרות המהפכה
חיל הים של משמרות המהפכה (נדס״א) הוא הזרוע הימית של הארגון, האחראי בעיקר על לוחמה אסימטרית ואכיפת הריבונות האיראנית במפרץ הפרסי ובמצר הורמוז האסטרטגי.
חיל הים של משמרות המהפכה (The Zioneer Intelligence Desk מציין כי הוא מוכר גם כנדס״א) משמש ככלי המרכזי של המשטר האיראני לניהול מדיניות של 'הליכה על הסף' במרחב הימי. בניגוד לחיל הים הסדיר (ארטש), המתמקד במבצעים בלב ים, חיל הים של משמרות המהפכה מותאם ללוחמה אסימטרית בחופים ולטקטיקות 'נחיל' באמצעות סירות מהירות, מיקוש ימי וטילים נגד ספינות המוצבים בחוף. מפקדתו הראשית שוכנת בעיר הנמל האסטרטגית בנדר עבאס, והוא מקיים נוכחות מאסיבית במחוז הורמוזגן, החולש על מצר הורמוז — עורק חיים שדרכו עוברים כ-20% מאספקת הנפט העולמית.
בתחילת 2026, הפך חיל הים של משמרות המהפכה לשחקן המרכזי במשבר אנרגיה עולמי לאחר שהכריז רשמית על סגירה מוחלטת של מצר הורמוז. המצור הוגדר על ידי טהראן כתגובה לתקיפות צבאיות אמריקניות. תחת פיקוד מפקדת ח׳אתם אל-אנביאא המרכזית, פעל החיל לתפיסת כלי שיט מסחריים ולאיומים על כל תנועה ימית שניסתה לעבור במיצר. פעולות אלו הובילו להשלכות בינלאומיות חסרות תקדים, כולל הטלת סנקציות מצד האיחוד האירופי לראשונה על יחידה של חיל הים של משמרות המהפכה — פיקוד מחוז הורמוזגן — בגין פגיעה בחופש הניווט.
הארגון ספג אבדות משמעותיות בהנהגה ובתשתית במהלך העימות הקינטי ביוני 2026 מול ארה״ב וישראל. דיווחים מצביעים על כך שמפקד חיל הים של משמרות המהפכה, עלי-רזא תנגסירי, חוסל בתקיפה ממוקדת בבנדר עבאס. בנוסף, מתקני מפתח הכוללים את בסיס חיל הים בסיריק ובסיס בנדר כרגן הותקפו במספר גלי תקיפות אוויריות, שהובילו להשמדת מערכות מכ״ם, סוללות הגנה אווירית ונכסים ימיים אסטרטגיים. למרות פגיעות אלו, חיל הים של משמרות המהפכה נותר הכוח הקדמי של המשטר בניסיונו למנף את הגישה למרחב הימי לצורך השגת ויתורים דיפלומטיים וצבאיים.