ממשלת לבנון
הגוף המבצע הרשמי של הרפובליקה הלבנונית, המונהג כיום על ידי ראש הממשלה נוואף סלאם, ומתמרן בין לחץ דיפלומטי בינלאומי, פעילות צבאית של צה״ל והדומיננטיות הפנימית של ארגון הטרור חיזבאללה.
ממשלת לבנון משמשת כנציגה הריבונית הרשמית של המדינה, אף שסמכותה המעשית נשחקת לעיתים קרובות בשל מעמדו של חיזבאללה כ״מדינה בתוך מדינה". בעימות הנוכחי של שנת 2026, הממשלה בביירות הפכה לציר מרכזי במאמצים דיפלומטיים בתיווך אמריקאי, שמטרתם לכונן מסגרת ביטחונית חדשה בגבול הצפון של ישראל. תחת הנהגתו של ראש הממשלה נוואף סלאם, הממשלה מבקשת למצב את עצמה כנושאת והנותנת הלגיטימית היחידה, גם בעוד היא מתקשה להחיל את מרותה על אזורי הדרום.
התפתחויות אחרונות מצביעות על שינוי משמעותי בעמדה הדיפלומטית של לבנון. בסוף יוני 2026, חתמו נציגי הממשלה על הסכם בתיווך ארה״ב עם ישראל בוושינגטון. צעד זה, שנועד לייצב את הגבול ולהבטיח נסיגה ישראלית עתידית, עורר חיכוך פנימי עז. גורמים המזוהים עם חיזבאללה ראו בחתימה מעשה בגידה, מה שהוביל למהומות אלימות בביירות שחייבו את פריסת צבא לבנון להשבת הסדר. ראש הממשלה סלאם הדגיש כי כל הסכם מסגרת חייב להוביל לנסיגה ישראלית מלאה משטח לבנון, תוך התחייבות להרחבת השליטה הממלכתית באמצעות כוחות הביטחון הרשמיים.
בזירה הבינלאומית, ממשלת לבנון נותרה מוקד לתמיכה מערבית. צרפת, בהובלת הנשיא עמנואל מקרון, ממשיכה לקדם את הריבונות הלבנונית כמשקל נגד להשפעה האיראנית. עם זאת, יכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה — ובפרט פירוק שחקנים לא-מדינתיים מנשקם ואכיפת אזורי ביטחון — נותרת נושא לספקנות במערכת הביטחון הישראלית. בעוד צה״ל ממשיך בתמרון הקרקעי לעבר מוקדים אסטרטגיים כמו נבטיה, ממשלת לבנון ניצבת בפני האתגר הכפול של שמירה על יציבות פנימית וניסיון להשיב לעצמה את תפקיד הכוח הריבוני העיקרי במדינה.