רג׳פ טאיפ ארדואן
רג׳פ טאיפ ארדואן הוא נשיא טורקיה ומנהיג מפלגת הצדק והפיתוח (AKP). תחת הנהגתו, טורקיה הפכה מבעלת ברית אסטרטגית של ישראל ליריבה אזורית קולנית, המיישרת קו לעיתים קרובות עם תנועות אסלאמיסטיות ומאמצת עמדה עוינת כלפי פעולות הביטחון של ישראל.
רג׳פ טאיפ ארדואן משמש כדמות הדומיננטית בפוליטיקה הטורקית מאז 2003, תחילה כראש ממשלה ובהמשך כנשיא. כהונתו מתאפיינת בשינוי אידיאולוגי משמעותי במדיניות החוץ הטורקית, תוך התרחקות מהמסורת החילונית והמערבית של מוסטפא כמאל אטאטורק לעבר דוקטרינה אזורית ניאו-עות׳מאנית בעלת השפעה אסלאמיסטית. לשינוי זה הייתה השפעה עמוקה על יחסי טורקיה עם מדינת ישראל. היסטורית, טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל, ושמרה על קשרים צבאיים וכלכליים עמוקים במשך עשורים. עם זאת, תחת ארדואן, היחסים הידרדרו דרך משברים עוקבים. ארדואן מיצב את עצמו כפטרון מרכזי של העניין הפלסטיני, תוך מתן מעטפת פוליטית ולוגיסטית לחמאס — ארגון שהוא מסרב להגדיר כארגון טרור ובמקום זאת מתאר את אנשיו כ׳משחררים'. עמדה זו הפכה את טורקיה למוקד עבור הנהגת חמאס ופעילותו הפיננסית, דבר שיצר חיכוך מתמיד עם מערכת הביטחון והמודיעין הישראלית. בהקשר של העימות הרב-זירתי הנוכחי, ארדואן החריף את הרטוריקה שלו לרמות חסרות תקדים. הוא הגדיר את הציונות כ׳אידיאולוגיה של רצח עם, כיבוש והתפשטות' וטען כי המאבק בה הוא מאבק על הישרדותה של טורקיה. למרות עוינות זו, ארדואן שומר על מערכת יחסים מורכבת עם נשיא ארה״ב דונלד טראמפ. התפתחויות אחרונות מצביעות על שיקום אפשרי של קשרי הביטחון בין וושינגטון לאנקרה, כולל דיווחים לפיהם טראמפ עשוי להשיב את טורקיה לתוכנית מטוסי ה-F-35 — מהלך שירושלים רואה בו איום ישיר על היתרון האיכותי של צה״ל. במקביל, ישראל הגיבה לעוינות הטורקית בהכרה רשמית ברצח העם הארמני, שינוי מדיניות היסטורי שארדואן דחה כהשמצה מצד 'רשת עבריינית רצחנית'. בעוד טורקיה מנווטת את תפקידה כחברת נאט״ו בעלת קשרים עמוקים לגורמים אסלאמיסטיים, ארדואן נותר גורם מרכזי, אם כי תנודתי, במאזן הביטחון האזורי של ישראל.