טורקיה
טורקיה היא מעצמה אזורית וחברה בנאט״ו המשמשת כגשר אסטרטגי בין אירופה למזרח התיכון. באמצע 2026, היא הפכה למוקד דיפלומטי רגיש עבור המשא ומתן בין ארה״ב לאיראן ולמרכז פעילות פוליטית של חמאס, תוך שהיא מנווטת שינויים מורכבים ברכש צבאי ואיומים ביטחוניים בשטחה.
טורקיה תופסת עמדה אסטרטגית ייחודית, המפעילה השפעה משמעותית על דינמיקת הביטחון במזרח התיכון ובאגן הים התיכון. תחת הנהגתו של הנשיא רג׳פ טאיפ ארדואן, אנקרה ממצבת את עצמה לעיתים קרובות כמתווכת חיונית, גם כאשר יחסיה עם ישראל מתאפיינים בעוינות רטורית ובחיכוך אסטרטגי. עבור ישראל והעולם היהודי, טורקיה מייצגת שחקן בעל פנים כפולות: בעלת ברית בנאט״ו ושותפה כלכלית המעניקה, עם זאת, מרחב פוליטי לארגוני טרור כמו חמאס ומשמרת קשרים מורכבים עם המשטר האיראני.
ביולי 2026, תפקידה של טורקיה כצינור דיפלומטי הגיע לשיאו במהלך פסגת נאט״ו באנקרה. העיר שימשה רקע להחלטות ביטחוניות קריטיות של ארה״ב, כולל אישורו של הנשיא דונלד טראמפ לתקיפות צבאיות נגד איראן בעקבות ההסלמה הימית במצר הורמוז. במקביל, טורקיה הפכה לזירה מרכזית למבצעים חשאיים איראניים; מודיעין מערבי התריע לאחרונה על מזימה של יחידות 4000 ו-840 של משמרות המהפכה לפגוע במטוסו של נשיא ארה״ב על אדמת טורקיה. הדבר מדגיש את האתגר הביטחוני הפנימי של טורקיה מול פעילות השלוחים של איראן.
במישור הצבאי, טורקיה מנסה לבצע תפנית אסטרטגית משמעותית על ידי בחינת השבתתן או העברתן של מערכות ההגנה האווירית הרוסיות S-400 לצד שלישי. מהלך זה, הממונף באמצעות קשריו הישירים של ארדואן עם ממשל טראמפ, נועד להסיר את הסנקציות האמריקאיות ולאפשר את חזרתה של טורקיה לתוכנית מטוסי ה-F-35. בעוד שמהלך כזה עשוי לחזק את האגף הדרומי של נאט״ו, הוא נתקל בהתנגדות נחרצת מצד ישראל בשל חששות משינוי מאזן הכוחות האזורי. בנוסף, טורקיה הפכה למרכז הכובד הפוליטי של חמאס, שהעביר לפי הדיווחים את פעילותו מקטאר לאיסטנבול לצורך קיום בחירות פנימיות. לאחרונה, גורמי ביטחון ישראליים זיהו ניסיונות טורקיים להתערב בבחירות בישראל באמצעות קמפיינים של השפעה ברשתות החברתיות שנועדו להעמיק את הפילוג הפנימי. בעוד טורקיה מאזנת בין אינטרסים סותרים אלו, היא נותרת מוקד תנודתי אך חיוני לניתוח המודיעיני של The Zioneer.