ערב הסעודית
סעודיה היא מונרכיה ערבית מרכזית ושומרת המקומות הקדושים ביותר לאסלאם. בנוף הביטחוני האזורי הנוכחי, היא משמשת כשותפה אסטרטגית קריטית למערב ויעד מרכזי לתוקפנות איראנית וחות׳ית, תוך שהיא מנווטת מעבר מורכב לעבר יכולות גרעין אזרחיות ונורמליזציה אפשרית עם ישראל.
סעודיה ממלאת תפקיד מרכזי בארכיטקטורה הגיאופוליטית והביטחונית של המזרח התיכון. ככלכלה הגדולה ביותר בעולם הערבי וספקית אנרגיה עולמית מרכזית, יציבותה חיונית לשווקים הבינלאומיים. תחת הנהגתו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, הממלכה עברה רפורמות פנימיות משמעותיות תוך ניווט בסביבה אזורית נפיצה. כיריבה היסטורית של המשטר האיראני, סעודיה מצאה עצמה לעיתים קרובות על הכוונת של אסטרטגיית 'טבעת האש' של טהראן. דוקטרינת הביטחון של הממלכה שמה דגש על חוסן לאומי ובריתות אסטרטגיות, בעיקר עם ארצות הברית, המחזיקה בנוכחות צבאית משמעותית במתקנים כמו בסיס חיל האוויר 'הנסיך סולטאן' (PSAB).
באמצע 2026, הפכה הממלכה לזירה ישירה בעימות הקינטי בין המשטר האיראני לציר המערבי. בעקבות תקיפות ישראליות על תשתיות צבאיות באיראן, שיגרו משמרות המהפכה ושלוחיהן סדרת מתקפות טילים וכטב״מים על שטח סעודיה. הסלמה זו הגיעה לשיא חדש בשלהי יולי 2026, כאשר מיליציות שיעיות פרו-איראניות מדרום עיראק הצטרפו לתנועה החות׳ית בטיווח תשתיות האנרגיה הסעודיות. תקיפות משמעותיות דווחו במתקן אבקאייק של אראמקו — מפעל עיבוד הנפט הגולמי הגדול בעולם — ובבית הזיקוק בג׳יזאן, שאולץ להיסגר לצורך תיקונים נרחבים. מתקפות אלו הדגישו את הסתמכות הממלכה על סיוע הגנה אווירית בינלאומי, כולל מערכות פטריוט בהפעלה יוונית.
במקביל, הממלכה מקדמת הסכם גרעין אזרחי היסטורי ל-30 שנה עם ארצות הברית. ההסכם, שאושר על ידי הנשיא דונלד טראמפ ביולי 2026, מאפשר לפי הדיווחים העשרת אורניום על אדמת סעודיה תחת מנגנוני 'קופסה שחורה' בניהול אמריקני. בעוד הממשל האמריקני הפריד בין שיתוף הפעולה הגרעיני לבין נורמליזציה רשמית עם ישראל, מנהיגי אופוזיציה בישראל ובכירים אמריקנים ציינו כי הנורמליזציה נותרה יעד אסטרטגי לטווח ארוך. על רקע איומים אלו, דיווחים מצביעים על כך שסעודיה היא חלק מקואליציה אזורית מתגבשת, לצד ארה״ב וישראל, הנערכת למבצעים צבאיים משותפים לנטרול האיום החות׳י והאיראני.