סעודיה
סעודיה היא מונרכיה ערבית מרכזית ושומרת המקומות הקדושים ביותר לאסלאם. בנוף הביטחוני האזורי הנוכחי, היא משמשת כשותפה אסטרטגית קריטית למערב ויעד מרכזי לתוקפנות איראנית וחות׳ית, תוך שהיא מנווטת מעבר מורכב לעבר יכולות גרעין אזרחיות ונורמליזציה אפשרית עם ישראל.
סעודיה ממלאת תפקיד מרכזי בארכיטקטורה הגיאופוליטית והביטחונית של המזרח התיכון. ככלכלה הגדולה ביותר בעולם הערבי וספקית אנרגיה עולמית מרכזית, יציבותה חיונית לשווקים הבינלאומיים. תחת הנהגתו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן, שמונה רשמית לראש הממשלה באוגוסט 2026, הממלכה עברה רפורמות פנימיות משמעותיות תוך ניווט בסביבה אזורית נפיצה. כיריבה היסטורית של המשטר האיראני, סעודיה מצאה עצמה לעיתים קרובות על הכוונת של אסטרטגיית 'טבעת האש' של טהראן. דוקטרינת הביטחון של הממלכה שמה דגש על חוסן לאומי ובריתות אסטרטגיות, בעיקר עם ארצות הברית, המחזיקה בנוכחות צבאית משמעותית במתקנים כמו בסיס חיל האוויר 'הנסיך סולטאן' (PSAB).
באוגוסט ובתחילת ספטמבר 2026, הממלכה התבלטה כשחקנית דיפלומטית וצבאית מרכזית בעימות המחריף בין הציר האיראני למערב. בעקבות לחץ כבד מצד יורש העצר מוחמד בן סלמאן, הנשיא דונלד טראמפ השעה לפי הדיווחים תקיפה צבאית אמריקנית מתוכננת באיראן. במקביל, הממלכה התמודדה עם איומים ישירים; תנועת החות׳ים בתימן פתחה במבצעי טילים בליסטיים נרחבים נגד כוחות הנתמכים על ידי סעודיה במאריב וחצרמוות, ותקפה מתקני ארמקו בג׳אזאן ובאל-ג׳ביל. בתגובה, דווח כי סעודיה ביצעה מתקפות מנע נגד מטרות חות׳יות באזור חודיידה ומצר באב אל-מנדב.
כדי לחזק את התיאום האזורי, הממלכה אירחה פסגה רמת דרג בג׳דה עם מנהיגי טורקיה ופקיסטן, שהובילה לחתימת ברית הגנה משולשת ולהקמת מזכירות משותפת בסעודיה. בזירה הפנימית, שאיפותיה הגרעיניות של הממלכה הפכו למוקד מחלוקת בישראל, כאשר גורמים פוליטיים טוענים כי ממשלת ישראל הנוכחית אפשרה לסעודיה לקדם העשרת אורניום כחלק מסידור אזורי רחב יותר. למרות תמורות דיפלומטיות אלו, הממלכה נותרת בכוננות גבוהה בעוד משמרות המהפכה מקימים לפי הדיווחים תאים חשאיים בעיראק במטרה לעקוף את המיליציות המסורתיות ולתקוף יעדים סעודיים ישירות.