רונלד רייגן
רונלד רייגן (1911–2004) כיהן כנשיא ה-40 של ארצות הברית, והותיר מורשת המוגדרת על ידי 'שלום מתוך עוצמה' ועמדה נחרצת מול משטרים עוינים, המהווה עד היום אבן בוחן למדיניות חוץ שמרנית מודרנית.
רונלד רייגן נותר דמות יסוד בשמרנות האמריקאית ונקודת התייחסות משמעותית ביחסים האסטרטגיים בין ישראל לארה״ב. כהונתו כנשיא בין השנים 1981 ל-1989 התאפיינה בהתעצמות צבאית אמריקאית ניכרת ובאתגר אידיאולוגי בלתי מתפשר מול ברית המועצות. עבור העולם היהודי וישראל, תקופת רייגן זכורה לעיתים קרובות בזכות מיסוד הסכם שיתוף הפעולה האסטרטגי, שביצר את השותפות הביטחונית בין שתי המדינות. הדוקטרינה שלו הדגישה כי עוצמה אמריקאית היא כלי ההרתעה העיקרי נגד חוסר יציבות עולמי והתפשטות טוטליטרית.
בשיח העכשווי, שמו של רייגן מוזכר לעיתים קרובות על ידי מחוקקים אמריקאים כדי לבקר מגעים דיפלומטיים עם המשטר האיראני. מבקרי המתווים המודרניים של הסכמי גרעין או הקלות בסנקציות מצטטים לעיתים קרובות את פילוסופיית 'שלום מתוך עוצמה' של רייגן כאנטיתזה למה שהם תופסים כמדיניות פייסנית כלפי טהראן. השימוש במורשתו נועד להדגיש העדפה ללחץ מקסימלי ובהירות מוסרית מול מדינות תומכות טרור.
למרות שממשלו התמודד עם אתגרים פנימיים, כגון פרשת איראן-קונטראס, השפעתו הרחבה על המלחמה הקרה ותמיכתו בביטחון בעלות ברית דמוקרטיות הניחו את התשתית ל׳יחסים המיוחדים' הממשיכים עד היום. בעוד הוויכוחים על המדיניות במזרח התיכון מתפתחים, רייגן ממשיך לשמש כשומר סמלי של גישת 'ביטחון תחילה' בדיפלומטיה הבינלאומית, במיוחד בנוגע לבלימת השאיפות האזוריות של איראן.