סגן שר ההגנה האמריקאי
הדרג השני בחשיבותו במחלקת ההגנה של ארה״ב, האחראי על הניהול השוטף של הפנטגון ועל הפיקוח על הבסיס התעשייתי-ביטחוני האמריקאי. בהקשר של העימות האזורי עם איראן בשנת 2026, תפקיד זה הפך למרכזי בהאצת ייצור ואספקת נשק כדי לתת מענה למחסור קריטי בתחמושת.
סגן שר ההגנה (DSD) משמש כמנהל התפעול הראשי של הפנטגון, ומפעיל סמכויות המואצלות לו על ידי שר ההגנה לניהול הבירוקרטיה העצומה של צבא ארה״ב. בעוד שהשר מתמקד לרוב באסטרטגיה רחבה ובדיפלומטיה ברמת הקבינט, הסגן מופקד בדרך כלל על ה׳בריאות הפנימית' של הכוח, כולל רכש, ביצוע תקציב ומוכנות תעשייתית. עבור ישראל וארכיטקטורת הביטחון האזורית שלה, סגן שר ההגנה הוא דמות מפתח הקובעת את הקצב שבו מתמלאים מאגרים אסטרטגיים ותחמושת מתקדמת במהלך לחימה פעילה.
באוגוסט 2026, לשכת סגן השר הפכה למניע העיקרי של גיוס תעשייתי לשעת חירום. בעקבות תקופה של מבצעים קינטיים בעצימות גבוהה נגד תשתיות צבאיות איראניות ואכיפת מצור ימי במפרץ הפרסי, מלאי התחמושת של ארה״ב ובעלות בריתה עמד בפני שחיקה חמורה. דיווחים מצביעים על כך שסגן שר ההגנה לקח על עצמו פיקוח ישיר על שרשרת האספקה, והוציא הנחיות דחופות לקבלנים ביטחוניים מרכזיים - כמו לוקהיד מרטין - לעקוף עיכובים בירוקרטיים סטנדרטיים.
הסביבה האסטרטגית הנוכחית אילצה את סגן השר לאזן בין הצרכים המיידיים של זירת המזרח התיכון לבין היעד ארוך הטווח של שמירה על הרתעה אמינה בגזרות גלובליות אחרות. הדבר כרוך בכיול מחדש מורכב של לוחות זמני אספקה, כאשר סגן שר ההגנה פועל כבורר סופי בשאלה אילו חברות ביטחוניות חייבות לתת עדיפות להזמנות דחופות של זמן מלחמה על פני חוזים קיימים. עבור מערכת הביטחון הישראלית, להחלטות המתקבלות על ידי סגן השר בנוגע ללוחות זמני ייצור של מיירטים וחימוש מדויק יש זיקה ישירה ליכולת העמידה המבצעית של צה״ל ולחוסן הלאומי.