ולדימיר פוטין
ולדימיר פוטין הוא נשיא הפדרציה הרוסית והדמות המרכזית במלחמת רוסיה באוקראינה. החלטותיו בתחומי הדיפלומטיה, האסטרטגיה הצבאית והמיצוב הגיאופוליטי משפיעות ישירות על סביבת הביטחון של ישראל, על בריתות אזוריות ועל גורל הקהילות היהודיות בחבר המדינות לשעבר.
ולדימיר פוטין משמש כמנהיג הדומיננטי של רוסיה מאז 1999, תוך חילופים בין תפקידי הנשיא וראש הממשלה, עד שחזר לנשיאות ב-2012 והבטיח לעצמו כהונות נוספות. בפברואר 2022 פתח בפלישה כוללת לאוקראינה, שהציתה את מלחמת היבשה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה ושינתה את מערך הברית הגלובלי.
עבור ישראל, רוסיה של פוטין מהווה גורם מורכב ומתמיד. רוסיה שולטת במרחב האווירי הסורי, וישראל הסתמכה על הסדר דה-פקטו של תיאום כדי לבצע תקיפות נגד מטרות הקשורות לאיראן בסוריה. הסדר זה נבחן שוב ושוב ככל שמלחמת אוקראינה מתחה את היחסים הרוסיים-ישראליים. ברוסיה גם מתגוררת אוכלוסייה יהודית משמעותית, ומוסקבה שמרה על קשרים עם ממשלות ישראל לאורך הספקטרום הפוליטי.
עמדתו של פוטין כלפי איראן מדאיגה במיוחד. ככל שמלחמת אוקראינה התעמקה, רוסיה התקרבה לטהרן וקיבלה כטב״מים איראניים לשימוש נגד ערים אוקראיניות. יישור קו זה בין מוסקבה לטהרן מסבך את החשבון האסטרטגי של ישראל בכמה חזיתות בו-זמנית.
בתחילת יוני 2026 התפתח פרק דיפלומטי חדש. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי פרסם מכתב גלוי לפוטין שבו קרא לו להיפגש פנים אל פנים ולסיים את המלחמה, וכתב: "אל תפחד לצעוד בדרך היציאה מהמלחמה הזו." זלנסקי הציע גם פגישה במדינה נייטרלית, ולפי הצהרותיו הפומביות של פוטין עצמו, העביר בקשת פגישה דרך איש עסקים רוסי כשלושה שבועות קודם לכן. פוטין דחה את הפנייה, בקובעו כי אין סיבה להיפגש לפני שיימצאו פתרונות לסכסוך, וכי רוסיה אינה זקוקה להסכמים דוגמת הסכמי מינסק. פוטין ציין גם כי תשומת הלב האמריקאית עברה למשבר האיראני — ומסגר זאת כגורם המיטיב עם מוסקבה.
משרדו של זלנסקי, מצדו, הציב כתנאי לכל משא ומתן הסכמה להפסקת אש מלאה במהלך השיחות, לא כתנאי מוקדם. החילופים ממחישים את הפער היסודי בין הצדדים: זלנסקי מחפש פסגה שתייצר תנופה, ופוטין מתעקש שהסכמה מהותית חייבת להקדים כל פגישה. כשוושינגטון עסוקה בתיק האיראני, חלון ההזדמנויות הדיפלומטי ללחץ חיצוני על מוסקבה נראה צר.