וושינגטון

גל תקיפות חדש של צבא ארצות הברית נגד יעדים באיראן נפתח הלילה, כך עולה מדיווחים ראשוניים המצביעים על החרפה נוספת במלחמה הקינטית הישירה בין וושינגטון למשטר האיראני. בעוד שהיקף המבצע הנוכחי נמצא עדיין בשלבי התפתחות, רשתות המזוהות עם איראן החלו להפיץ טענות לפיהן מטוס קרב אמריקאי הופל במהלך התקיפות. דיווחים אלו לא אומתו באופן עצמאי, והפנטגון טרם פרסם הודעה רשמית בנוגע למצב מטוסיו או למטרות הספציפיות של סבב התקיפות האחרון.

ארצות הברית פתחה הלילה במתקפה אווירית נרחבת נגד מטרות בעיר אהוואז שבדרום-מערב איראן, כאשר דיווחים מקומיים מצביעים על לפחות 30 תקיפות שנמשכו לאורך למעלה מ-20 דקות. בעוד שטרם התקבל אישור רשמי מוושינגטון או מטהראן, נראה כי המבצע כולל שימוש במפציצים אסטרטגיים כבדים ומסמן הסלמה משמעותית בעימות האזורי המתמשך.

הנשיא דונלד טראמפ שיגר אזהרה חריפה לישראל, והצהיר כי יהיו "השלכות" אם המדינה תצטרף למבצע צבאי אמריקני מתוכנן נגד איראן. בראיון לאקסיוס, אישר טראמפ כי הוא קרוב לקבלת החלטה על "מתקפה מסיבית" שתעלה בהיקפה על כל עימות קודם.

איראן תקפה על פי הדיווחים מטרות בכוויית ושיגרה איום ישיר לעבר בריטניה, בטענה כי לונדון מאפשרת למטוסי קרב אמריקניים להשתמש בבסיסיה לצורך פעילות נגד הרפובליקה האסלאמית. ההסלמה, שדווחה ביום חמישי אחר הצהריים, מהווה התרחבות משמעותית של העימות הקינטי המתנהל בין טהראן לוושינגטון, אשר שואב לתוכו כעת בעלות ברית מערביות ושותפות אזוריות.

ארצות הברית העצימה את המערכה האווירית שלה נגד איראן, תוך שימוש במפציצים אסטרטגיים כבדים מסוג B-1 לראשונה בהסלמה הנוכחית. על פי דיווחים שאושרו על ידי גורמים אמריקניים ביום חמישי, המפציצים ארוכי-הטווח השתתפו בתקיפות נגד מטרות של משמרות המהפכה, מהלך המאותת על הרחבה איכותית של העימות הקינטי עם כניסת המבצע ללילה ה-12 ברציפות.

נציגי ממשלת לבנון חתמו רשמית ביום שישי בוושינגטון על הסכם מסגרת עם ישראל בתיווך ארצות הברית, מהלך שעורר באופן מיידי מהומות אלימות של תומכי חיזבאללה בביירות. טקס החתימה, שנערך במעמד מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו, מסמן תפנית משמעותית בדינמיקה האזורית, אם כי המצב בשטח נותר נפיץ כאשר צבא לבנון נפרס כדי לדכא את המהומות בבירה.

חאבייר מיליי הוא נשיא ארגנטינה, המוכר בזכות מדיניות החוץ הפרו-ישראלית המובהקת שלו ורפורמות כלכליות ליברטריאניות. מאז כניסתו לתפקיד, הוא הפך לבעל ברית אסטרטגי מרכזי עבור ישראל בדרום אמריקה, תוך שהוא מיישר קו לעיתים קרובות עם האינטרסים הביטחוניים והריבוניים של ישראל.

איראן מהווה את האיום המדינתי המרכזי על ביטחון ישראל, תוך הפעלת רשת שלוחים אזורית וחתירה ליכולת גרעינית. בספטמבר 2026 נכנס המשטר לעימות קינטי ישיר מול ארצות הברית וישראל, וניצב בפני תקיפות אוויריות נרחבות על תשתיות ימיות, אנרגיה ולוגיסטיקה בעקבות מתקפות איראניות על נכסים אמריקניים.

ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית במזרח התיכון והמדינה היהודית היחידה בעולם. בסוף שנת 2026, המדינה מנווטת בעימות רב-זירתי בעצימות גבוהה נגד המשטר האיראני ושלוחיו, תוך כיול מחדש של בריתותיה באירופה ובאזור באמצעות הסכמי הגנה משמעותיים ותגובות דיפלומטיות נחרצות לסנקציות בינלאומיות.

משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC) הם הכוח הצבאי והפוליטי האידיאולוגי המרכזי של איראן, המופקד על הישרדות המשטר והתפשטות אזורית. בסוף שנת 2026, הארגון עבר לעימות קינטי ישיר, כפייה כלכלית ימית במצר הורמוז, והקמת תאים מבצעיים חשאיים בעיראק המיועדים לעקוף את מבני המיליציות המסורתיים.

גדעון סער הוא פוליטיקאי ישראלי בכיר המכהן כיום כשר החוץ. סער, מוותיקי מפלגת הליכוד שהקים בהמשך את מפלגת "תקווה חדשה", מוכר בעמדותיו הביטחוניות הנציות, בפרגמטיזם דיפלומטי ובמחויבותו האיתנה לריבונות ישראל ביהודה ושומרון.

יצחק הרצוג הוא נשיאה ה-11 של מדינת ישראל, המשמש כדמות לאומית מאחדת וקול דיפלומטי מרכזי במהלך המשבר הביטחוני הרב-זירתי של שנת 2026.