עמית סגל: ההחלטה ב-7 ביוני שלא לתפוס אורניום מועשר — החמצה אסטרטגית של המלחמה

הצומת האסטרטגי של ה-7 ביוני

על פי ניתוחו של עמית סגל, ה-7 ביוני סימן רגע מכריע בעימות מול איראן. בעקבות מתקפת טילים איראנית, עמד ראש הממשלה נתניהו בפני לחץ כבד מצד הנשיא דונלד טראמפ לגלות איפוק. למרות זאת, נתניהו אמר לטראמפ כי "אדם צריך לעשות מה שאדם צריך לעשות", והמטוסים יצאו לדרכם. עם זאת, סגל טוען כי בחירת המטרות — שאמנם הסבה נזק כבד לתשתיות צבאיות ולמפעלי טילים — החטיאה את היעד הסופי: נטרול בלתי הפיך של איום הגרעין.

מבצע האורניום שלא יצא לפועל

סגל מצטט שני בכירים במערכת הביטחון הטוענים כי מבצע צבאי להחרמת מלאי האורניום המועשר של איראן היה אפשרות ריאלית. לדבריהם, במקום להתפזר על פני מטרות נרחבות, ישראל הייתה צריכה להתמקד בתפיסה פיזית של החומר הגרעיני. הדיווח מצביע על כך שההמתנה לאישור אמריקני שלא הגיע, או היסוס בדרג המדיני, הובילו למערכה שהסתיימה בחיסול מדענים אך הותירה את ליבת החומר — כ-400 קילוגרם של אורניום מועשר ל-60% — ככזו שניתן עדיין לשקם.

ניתוח: תקיפות מאושרות מול החמצות נטענות

בעוד שהנזק הנרחב לנכסים איראניים הוא עובדה מאושרת, שאלת ההיתכנות של מבצע קרקעי או מבצע כוחות מיוחדים לתפיסת אורניום נותרת נושא לוויכוח פנימי עז. שר הביטחון לשעבר יואב גלנט השמיע בעבר דברים דומים, וטען כי מהלך כזה היה יכול להחזיר את איראן 30 שנה לאחור. המתח טמון בין ההצלחה המבצעית המוכחת של תקיפות האוויר לבין הביקורת האסטרטגית לפיה תקיפות אלו, עוצמתיות ככל שיהיו, לא השיגו "ניצחון מוחלט" כיוון שנכסי הגרעין המרכזיים נותרו במקומם.

מבט לעתיד: הלימבו הגרעיני

סגל מסכם כי המצב הנוכחי מותיר את הנשיא טראמפ בעמדה מורכבת: בין סירוב לחתום על הסכם הכולל הסרת סנקציות לבין רתיעה מחידוש הלחימה בהיקף מלא. הפרשן מעריך כי החלון למבצע אורניום אולי לא נסגר מבצעית, אך המחסום הפוליטי נותר הרתיעה האמריקנית מנוכחות קרקעית. עבור ישראל, הלקח מה-7 ביוני משמש תזכורת לכך שבצל האיום האיראני, ההבדל בין תקיפה מוצלחת לניצחון אסטרטגי טמון בקבועה של התוצאה.