איראן
הרפובליקה האסלאמית של איראן היא מעצמה אזורית והיריב האסטרטגי המרכזי של מדינת ישראל. מאז תחילת 2026, עבר המשטר מהסתמכות מסורתית על שלוחים אזוריים ללוחמה קינטית ישירה מול ישראל, המתאפיינת במטחי טילים בליסטיים רחבי היקף ותקיפות תגובה ישראליות ישירות בשטח איראן.
הרפובליקה האסלאמית של איראן משמשת כליבה האסטרטגית של 'ציר ההתנגדות', רשת של ארגונים חמושים הכוללת את חיזבאללה, חמאס והחות׳ים, שנועדה לכתר את ישראל. היסטורית, טהראן פעלה באמצעות שלוחים אלו כדי לשמור על מרחב הכחשה תוך הקרנת עוצמה. עם זאת, יוני 2026 סימן שינוי מוחלט בדוקטרינה זו לעבר עימות ישיר בין מדינות. ב-7 וב-8 ביוני 2026, פתחו משמרות המהפכה (IRGC) והצבא הסדיר (ארטש) במבצע 'נצר' (ניצחון), מטח טילים בליסטיים מסיבי שכיוון למרכז וצפון ישראל, כולל ירושלים והשומרון. ההסלמה הפעילה אזעקות במאות יישובים והוקדשה, על פי הדיווחים, להרוגי העימות האזורי המתמשך. בתגובה, פתח צה״ל במבצע 'אריה שואג', סדרת תקיפות מדויקות שכוונו ליעדים צבאיים ותעשייתיים אסטרטגיים ברחבי איראן. התקיפות פגעו במתקנים באספהאן, תבריז ובמתחם הפטרוכימי 'כארון מחשאר' במחוז ח׳וזסטן — צומת קריטי בכלכלה התעשייתית של המשטר המשמש לייצור רכיבים לטילים בליסטיים. חיל האוויר עשה שימוש בטילים בליסטיים מתקדמים משוגרי אוויר (ALBM) כדי לפרק את מערכי ההגנה האווירית של איראן במערב ובמרכז המדינה. לקראת צהרי ה-8 ביוני, דווח על אפשרות להפוגה אסטרטגית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז על הפסקת פעולות איבה זמנית, בעקבות דיווחים על בקשת נשיא ארה״ב טראמפ להימנע מהסלמה נוספת. למרות ההפוגה, המשטר האיראני נותר בכוננות שיא, השבית את כל הטיסות האזרחיות ודיווח על סגירת מצר הורמוז. יציבות הפנים של המשטר עמדה גם היא למבחן, עם דיווחים לא מאומתים מרשת 'איראן אינטרנשיונל' על שיבוש בשרשרת הפיקוד וניתוק קשר עם המנהיג העליון מוג׳תבא ח׳אמנאי. טהראן ממשיכה להשמיע איומים, ומתנה את הפסקת תקיפותיה הישירות בסיום הפעילות הישראלית נגד חיזבאללה בלבנון.