הפתיח
הערכה מרכזית של גורמי המודיעין בישראל קובעת כי מרבית מלאי האורניום של איראן המועשר לרמה של 60% נמצא כיום בתוך מנהרות תת-קרקעיות במתקן הגרעין באספהאן, אשר נהרסו במהלך פעולות צבאיות קודמות. ההערכה, שדווחה על ידי אסף רוזנצוייג (N12), עולה בקנה אחד עם נתונים בינלאומיים המצביעים על כך שחלק ניכר מהחומר הגרעיני הרגיש ביותר של טהראן הפך לבלתי נגיש — אך לא בהכרח הושמד — בעקבות תקיפות חודרות בונקרים.
סטטוס המלאי הגרעיני
על פי חומרים שנבחנו על ידי דסק המודיעין של The Zioneer, גורמים ישראלים סבורים כי עיקר האורניום המועשר ברמה גבוהה (HEU) של איראן, המועשר ל-60%, קבור כיום תחת הריסות קומפלקס הגרעין באספהאן. הערכה זו מגיעה בעקבות המערכות הצבאיות המכונות מבצע "אריה עולה" ו״פטיש חצות", אשר שמו למטרה את תשתית הגרעין האיראנית. בעוד שדיווחים ראשוניים התמקדו בהשמדה הפיזית של צנטריפוגות ומתקנים, תשומת הלב עברה כעת למצבו של החומר עצמו.
משקיפים בינלאומיים, בהם מנכ״ל סבא״א רפאל גרוסי, העריכו בעבר כי למעלה מ-440 קילוגרמים של אורניום מועשר ל-60% נותרו בתוך אתרים כמו אספהאן ופורדו. צילומי לוויין מיוני 2025 הצביעו על כך שאיראן ניסתה ככל הנראה לרכז את המלאי שלה באספהאן ימים ספורים לפני התקיפות, כאשר תמונות ברזולוציה גבוהה הראו משאיות עמוסות במכולות בפתחי המנהרות.
מבוי סתום אסטרטגי
ההערכה הנוכחית מצביעה על מציאות אסטרטגית מורכבת: בעוד שהחומר ככל הנראה עדיין קיים, הוא קבור תחת שכבות של סלע שקרס ובטון מזוין. מצב זה יוצר סיוט עבור פקחים בינלאומיים המנסים לאמת את הנתונים. דיווחים של המכון למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) מצביעים על כך שאיראן מסרבת בעקביות לאפשר לסבא״א לאמת את מצב המלאים הללו מאז סיום "מלחמת 12 הימים".
אנליסטים מציינים כי האתר באספהאן הציב אתגר ייחודי בהשוואה לנתנז או פורדו. המתקן, המוגן על ידי הרים טבעיים עמוקים, הותקף על ידי כוחות ארה״ב וישראל באמצעות חימוש ייעודי, כולל טילי שיוט מסוג טומהוק שכוונו לפתחי המנהרות וייתכן שגם פצצות חודרות בונקרים מסוג GBU-57. המטרה הייתה להפוך את התשתית התת-קרקעית לבלתי שמישה, ובפועל "לחתום" את החומר הגרעיני במקומו.
השלכות על עסקת הגרעין
מידע מודיעיני זה מגיע בנקודת זמן קריטית, כאשר המשא ומתן על הסכם גרעין חדש נמשך. כפי שדווח בעבר ב-The Zioneer, נקודת מחלוקת מרכזית נוגעת לגורלו של החומר המועשר ל-60%. בעוד שהממשל האמריקני הביע ביטחון בכך שהסכם יוביל להשמדת המלאי, גורמים קיצוניים במשמרות המהפכה רואים בחומר הקבור "תעודת ביטוח למשטר".
שר הביטחון ישראל גלנט הדגיש לאחרונה את חוסר הוודאות סביב המלאי, כאשר תהה בפומבי על מיקומו ומצבו של האורניום. אם ההערכה הישראלית נכונה, ייתכן ש״השמדת" החומר כבר הושגה בחלקה על ידי הקריסה הפיזית של מנהרות האחסון, אם כי היעדר גישה פיזית פירושו שהאיום של שיקום המלאי נותר דאגה ארוכת טווח עבור מתכנני הביטחון. השאלה המרכזית לחודשים הקרובים היא האם איראן תאפשר אימות בינלאומי של המלאים ה״קבורים" הללו או תמשיך להשתמש במעמדם המעורפל כקלף מיקוח בשיחות הדיפלומטיות.
- FDD
- Bulletin of the Atomic Scientists
- The Zioneer Intelligence Desk
- ISIS Reports
- Nuclear Network (CSIS)
- NPR