הפתיח
הנוסח המלא בן 14 הסעיפים של מזכר ההבנות (MoU) בין ארצות הברית לרפובליקה האסלאמית של איראן, שאמור להיחתם ביום שישי הקרוב, פורסם הערב (רביעי) בערוצי פרשנות ישראליים. בעוד שהמסמך אינו כולל דרישה מפורשת לנסיגת צה״ל מדרום לבנון, הוא מכיל סעיף המאשר את 'שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה' של לבנון — ניסוח שלפי גורמים שונים צפוי לייצר לחץ מדיני מיידי על ירושלים. המתווה מפרט עוד חלון זמן של 60 יום למו״מ על הסכם סופי, שליטה משותפת של איראן ועומאן במצרי הורמוז, ושחרור עשרות מיליארדי דולרים מנכסים מוקפאים ללא כל דרישה לייעוד אזרחי.
סעיף לבנון והלחץ המדיני
לפי הנוסח שנסקר על ידי The Zioneer, סעיף 1 של מזכר ההבנות מצהיר על הפסקה מיידית וקבועה של הפעילות הצבאית בכל החזיתות, תוך ציון מפורש של לבנון. למרות שהמסמך אינו מורה מפורשות על נסיגה ישראלית, ההתחייבות 'להבטיח את שלמותה הטריטוריאלית וריבונותה של לבנון' נתפסת על ידי פרשנים כמנגנון דיפלומטי שנועד לכפות את יציאת צה״ל. התפתחות זו מגיעה בעקבות הצהרותיהם האחרונות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ, שאישררו את כוונת ישראל להחזיק ברצועות ביטחון בלבנון. הניסוח המעורפל במזכר יוצר פער משמעותי בין המסגרת הדיפלומטית של וושינגטון לבין דרישות הביטחון המוצהרות של ישראל.
ממשל ימי וויתורים אסטרטגיים
סעיף 6 במסמך מציג שינוי דרמטי באבטחה הימית, וקובע כי איראן תנהל דיאלוג עם סולטנות עומאן לקביעת 'הסדרי ממשל עתידיים ושירותים ימיים' במצרי הורמוז. הוראה זו מעניקה לטהראן תפקיד רשמי בניהול אחד מנתיבי הנפט הקריטיים בעולם, צעד שתואר על ידי משקיפים ישראלים כ׳כניעה מוחלטת' מהנורמות הימיות הקודמות. בנוסף, ארה״ב מתחייבת להסיר את המצור הימי שלה בתוך 30 יום מחתימת המזכר, בעוד שאיראן נדרשת רק להשקיע את 'מיטב מאמציה' להבטחת מעבר בטוח לכלי שיט מסחריים במהלך תקופת הביניים בת 60 הימים.
סטטוס קוו גרעיני ותנאים פיננסיים
מזכר ההבנות קובע 'סטטוס קוו' בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן עד להשגת הסכם סופי. ראוי לציין כי אין דרישה מאיראן למסור את מלאי האורניום המועשר שלה; במקום זאת, סעיף 9 מזכיר 'שיטה מינימלית' של דילול באתר תחת פיקוח סבא״א. המתווה גם אינו כולל הגבלות על תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן או על מימון שלוחיה האזוריים. במישור הכלכלי, ההסכם מיטיב מאוד עם טהראן, וקובע את שחרור כל הנכסים המוקפאים לשימוש חופשי של הבנק המרכזי של איראן, לצד הצעה לקרן שיקום ופיתוח בהיקף של 300 מיליארד דולר בשיתוף שותפות אזוריות.
9 התפתחויות
- The Zioneer Intelligence Desk