הקבינט צפוי להצביע על תוכנית להקמת 61 יישובים חדשים ביהודה ושומרון

רקע להרחבת ההתיישבות

ההצעה הנוכחית מגיעה בהמשך לסדרה של החלטות קבינט שנועדו לחזק את הריבונות היהודית ואת החוסן הלאומי ביהודה ושומרון. בתחילת 2026 נחשפו דיווחים על החלטת קבינט חסויה מ-25 במרץ באותה שנה להקמת 34 יישובים חדשים. בנוסף, בסוף שנת 2025, אישר הקבינט 19 יישובים חדשים – מהלך ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגדיר כמיועד למנוע הקמת מדינה פלסטינית. התוכנית הנוכחית ל-61 אתרים חדשים תביא את מספר היישובים שאושרו בשלוש השנים האחרונות ללפחות 130, על פי נתונים שנבחנו על ידי The Zioneer Intelligence Desk.

השלכות אסטרטגיות ודיפלומטיות

תזמון ההצבעה ראוי לציון, שכן הוא מתרחש בזמן שישראל מנווטת אתגרי ביטחון מורכבים ולחץ דיפלומטי בינלאומי. תומכי התוכנית, בהם חברים בכירים בממשלה, טוענים כי הרחבת מפעל ההתיישבות חיונית לביטחון הלאומי ולצדק היסטורי. מנגד, המהלך צפוי לעורר ביקורת חריפה מצד גופים בינלאומיים וחלק מבעלות הברית במערב. ארגונים כמו "שלום עכשיו" ביקרו בעבר הרחבות דומות, בטענה שהן מתוזמנות לעיתים קרובות בהתאם לשינויים במפה הביטחונית האזורית או בחלונות הזדמנות דיפלומטיים.

ניתוח התוכנית

בעוד שהמספר 61 הוא ספציפי, אופי היישובים הללו – האם מדובר בהקמה מאפס או בהסדרת מאחזים קיימים – טרם הובהר. אנליסטים ב-The Zioneer מציינים כי הממשלה העבירה בשנים האחרונות סמכויות שלטוניות באזור מגופים צבאיים לסוכנויות אזרחיות, תהליך שמייעל את אישורם של פרויקטי בנייה כאלה. שינוי מנהלי זה, בהובלת משרד האוצר ומשרד הביטחון, משקף מדיניות של התייחסות ליישובים אלו כחלק בלתי נפרד מהתשתית המדינתית של ישראל.

למה לצפות

הצבעת הקבינט הקרובה תהיה אינדיקטור קריטי לנחישות הממשלה לקדם את סדר היום הפנימי שלה למרות לחצים חיצוניים. יש לעקוב האם התוכנית כוללת הקמה מחדש של יישובים בצפון השומרון, כגון חומש ושא-נור, שפונו במהלך תוכנית ההתנתקות ב-2005. כל הכללה של אתרים אלו תישא משקל סמלי משמעותי עבור תנועת ההתיישבות ותומכיה בכנסת.