ארדואן: ההכרה ברצח העם הארמני — השמצות של רשת פשע שידיה מגואלות בדמם של 73 אלף חפים מפשע בעזה

דבריו של הנשיא ארדואן ביום שלישי מהווים הסלמה חריפה בעימות הדיפלומטי בין אנקרה לירושלים, בעקבות שינוי המדיניות הישראלי וההכרה הרשמית ברצח העם הארמני של 1915. בתגובה למהלך, תיאר ארדואן את ממשלת ישראל כ׳רשת פשע', תוך שהוא מציין נתון של 73,000 קורבנות חפים מפשע בעזה — שלטענתו רובם נשים וילדים — כהוכחה ל׳ברבריות' ישראלית.

הכחשת עוולות היסטוריות

בהגנה גורפת על ההיסטוריה הלאומית הטורקית, הכחיש ארדואן כי אי פעם התרחש רצח עם, טבח או דיכוי קולוניאליסטי תחת שלטון טורקי. 'בהיסטוריה שלנו אין רצח עם, אין מעשי טבח, אין דיכוי ואין קולוניאליזם', הצהיר ארדואן, על פי חומרים שנבחנו על ידי The Zioneer. הוא הציג את הרקורד הטורקי לאורך אלפי שנים ככזה שהעניק מקלט לנרדפים, תוך ציון המקלט שניתן לנמלטים מהאינקוויזיציה הספרדית ומהשואה הנאצית כהוכחה למסורת של 'צדק וחמלה'.

הקשר הקרע הדיפלומטי

תגובה זו מגיעה לאחר אישור הקבינט הישראלי פה אחד להכרה ברצח העם הארמני, מהלך ששר החוץ גדעון סער הדגיש בעבר כי הוא נטוע באמת היסטורית ולא בנקמה גרידא על העוינות הטורקית. עם זאת, הרטוריקה של ארדואן ממסגרת את ההכרה כתמרון טקטי שנועד 'לטייח' את האירועים הנוכחיים בעזה. על ידי שימוש בסוגיה הארמנית — קו אדום רגיש עבור הלאומיות הטורקית — ארדואן מנסה להפוך את הנרטיב המוסרי, וקורא לישראל 'להביט בהיסטוריה של עצמם' לפני שהם מבקרים אחרים.

ניתוח ומבט קדימה

השימוש בנתון של 73,000 הרוגים על ידי ארדואן חורג משמעותית מהמספרים המדווחים בדרך כלל על ידי גורמים בינלאומיים או אפילו רשויות הבריאות בעזה הנשלטות על ידי חמאס, מה שמעיד על ניפוח רטורי המיועד לצריכה פנימית ואזורית. בעוד ישראל ממשיכה בעמדתה הדיפלומטית החדשה בנוגע לרצח העם הארמני, היחסים עם טורקיה נראים בדרך להידרדרות נוספת. יש לעקוב אחר צעדי נגד כלכליים או דיפלומטיים פוטנציאליים מצד טורקיה, בעוד ארדואן ממשיך למצב את עצמו כיריב האזורי המרכזי למדיניות הישראלית.