הפתיח
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לנשיא ארה״ב דונלד טראמפ כי ישראל לא תסיג את כוחות צה״ל מדרום לבנון ואינה רואה עצמה מחויבת לסעיפים הנוגעים ללבנון בהסכם המתגבש בין וושינגטון לטהראן, כך על פי דיווחים בתקשורת הישראלית. המתווה המדווח, הכולל אישור להעשרת אורניום ברמה נמוכה והקלות מיידיות בסנקציות, מעורר התנגדות חריפה בתוך הקבינט המדיני-ביטחוני וקרב גורמים ישראלים בכירים.
המתווה המדיני המתגבש בין ארצות הברית לאיראן נתקל בסירוב ישראלי נחרץ בכל הנוגע לחזית הצפונית. על פי חומרים שנבחנו על ידי The Zioneer, ראש הממשלה נתניהו הבהיר לנשיא טראמפ כי ישראל תשמור על נוכחותה הצבאית בדרום לבנון כדי להבטיח את ביטחון יישובי הצפון, ללא קשר להסכם האזורי הרחב. ### תנאי ההסכם המדווח ההסכם המוצע מאפשר לאיראן, על פי הדיווחים, להמשיך בהעשרת אורניום ברמה נמוכה (כ-3%) למשך תקופה של 15 עד 20 שנה, בתמורה להקלות מיידיות בסנקציות. נקודת המחלוקת המרכזית עבור ירושלים היא הניסיון לקשור הפסקת אש בלבנון למסגרת הכללית — תנאי שאיראן עומדת עליו בפומבי. מבקרי ההסכם מזהירים כי הותרת יכולת העשרה כלשהי מעניקה לטהראן תשתית קבועה שתוכל לשמש בעתיד להגעה לרמה צבאית. ### דאגות ביטחוניות ותגובות פוליטיות בישראל, התגובות מאופיינות בספקנות עמוקה. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הצהיר כי ההסכם "אינו מחייב" את ישראל, והדגיש כי המדינה נותרת עצמאית וריבונית. "אסור לנו לסגת משום שטח שלוחמינו כבשו וטיהרו מתשתיות טרור", אמר בן גביר, והוסיף כי ישראל אינה יכולה לחזור למציאות שבה חיזבאללה יושב על הגדר. שר הביטחון ישראל כ״ץ קיים אף הוא התייעצויות עם מקבילו האמריקאי עם פרסום פרטי ההסכם. ### השלכות אסטרטגיות ההסדר המדווח כולל גם ניהול של מצר הורמוז באמצעות תאגיד משותף לאיראן ועומאן. אנליסטים מעריכים כי הכללת לבנון בהסכם נתפסת בירושלים כניסיון לשמר את יכולותיו הנותרות של חיזבאללה. בעוד שארה״ב אותתה לכאורה כי אי-הגעה להסכם סופי בתוך 60 יום תוביל לחזרה למצב מלחמה, ההנהגה הישראלית נראית נחושה לשמור על חופש פעולה מבצעי בלבנון כדי למנוע את שיקום תשתיות הטרור מדרום לנהר הליטני.
4 התפתחויות
