נביה ברי: הסכם המסגרת עם ישראל גרוע פי עשרה מהסכם 1983, עלול להוביל לעימותים פנימיים

סירובו של נביה ברי לאמץ את הסכם המסגרת מסמן החרפה משמעותית בעימות הפוליטי בביירות. בראיון לעיתון "אל-אח׳באר", המזוהה עם חיזבאללה, תיאר ברי את המסמך כ״הכתבות" ולא כהסכם השומר על זכויותיה של לבנון. השוואת המתווה להסכם ה-17 במאי 1983 — הסכם השלום שנחתם ובוטל בעקבות לחץ שיעי וסורי — נועדה להבהיר כי הציר השיעי רואה בדיפלומטיה האמריקנית איום אסטרטגי על מעמדו.

אזהרה מפני "פתנה" ופילוג

חלק ניכר מדבריו של ברי הוקדש לסכנת היציבות הפנימית. הוא השתמש במונח "פתנה" (מלחמת אחים/פילוג) כדי לתאר את ההסכם, וטען כי הוא נועד לזרוע מחלוקת בין הלבנונים לטובת "הכיבוש הישראלי". עם זאת, ברי הבהיר כי מחנהו לא ייגרר למחאות רחוב או לפעולות שיובילו לתוהו ובוהו, אלא יפעל בתוך מוסדות המדינה. הוא ציין כי שרי תנועת אמל ישתתפו בישיבות הממשלה כדי להציג את עמדתם המתנגדת.

ההקשר האסטרטגי

עמדתו של ברי משקפת את הזיקה ההדוקה של הציר השיעי בלבנון ל״הסכם איסלאמאבאד" (מזכר ההבנות בין ארה״ב לאיראן), ומציבה אותו במסלול התנגשות מול מנהיג "הכוחות הלבנוניים", סמיר ג׳עג׳ע, שתמך בהסכם בחום. בעוד צה״ל ממשיך בפירוק תשתיות חיזבאללה בדרום, המאבק על תנאי ההסדר הופך לזירה המרכזית בביירות. בנוסף, ברי התייחס לדיווחים על כוונה להדיח את מפקד צבא לבנון, והדגיש כי הצבא הוא "קו אדום" וערובה לשמירה על השלום הפנימי.