תנועת אמל
אמל היא התנועה השיעית הוותיקה ביותר בלבנון ואחת המפלגות החזקות במדינה. בראשה עומד נביה ברי, שכיהן כיושב ראש הפרלמנט הלבנוני במשך עשורים. אמל היא יריבה ושותפה לא נוחה של חיזבאללה בתוך הקהילה השיעית. ביוני 2026 דווח כי פעילי אמל התעמתו עם חיזבאללה בצידון על רקע הצבת משגרי רקטות באזורי מגורים.
מהי תנועת אמל?
אמל — ראשי תיבות של "אפוואג' אל-מוקאוומה אל-לובנאניה" (גדודי ההתנגדות הלבנוניים), וגם המילה הערבית ל״תקווה" — נוסדה בשנת 1974 על ידי האימאם מוסא אל-סדר כתנועה חברתית ופוליטית המייצגת את הקהילה השיעית בלבנון, שהודרה היסטורית מהמרכז. לאחר היעלמותו המסתורית של אל-סדר בלוב ב-1978, נביה ברי נטל את ההנהגה והפך את אמל לכוח פרלמנטרי מרכזי. ברי מכהן כיושב ראש הפרלמנט הלבנוני ברציפות מאז 1992, מה שהופך אותו לאחד הדמויות הפוליטיות הוותיקות ביותר בלבנון.
אמל וחיזבאללה: יריבות בתוך אותה קהילה
אמל וחיזבאללה שואבות את בסיסן מהאוכלוסייה השיעית בלבנון, אך מייצגות חזונות שונים. אמל היא תנועה לאומית חילונית המכוונת למוסדות המדינה הלבנונית; חיזבאללה היא ארגון איסלאמיסטי עם זרוע צבאית וקשרים עמוקים לאיראן. שתי התנועות שיתפו פעולה בבחירות ובפוליטיקה — בעיקר בברית "הדואו השיעי" — אך מתחים על משאבים, שטח ואסטרטגיה הם עניין מתמשך. עימותים מזוינים בין השתיים התרחשו במהלך מלחמת האזרחים הלבנונית בשלהי שנות ה-80.
תפקיד אמל בפוליטיקה ובדיפלומטיה הלבנונית
כהונתו של ברי כיושב ראש הפרלמנט מעניקה לאמל מינוף מוסדי משמעותי. ברי שימש היסטורית כמתווך בערוצים אחוריים במשא ומתן הכולל את חיזבאללה, ישראל ומעצמות מערביות. בהקשר הסכסוך הנוכחי, ברי צוטט כמציע הפסקת אש מלאה ונסיגה בו-זמנית של כוחות ישראל וחיזבאללה מדרום לבנון — עמדה דיפלומטית המבדילה את אמל מהגישה העימותית יותר של חיזבאללה.
יוני 2026: עימותים על משגרי רקטות בצידון
ב-5 ביוני 2026 דיווח מקור טלגרם יחיד כי פעילי אמל וחיזבאללה התעמתו באזור ביסאריה שבצידון. העימות נסב, לפי הדיווח, סביב הצבת משגרי רקטות של חיזבאללה בין בתי תושבים — נוהג שתושבים מקומיים ואמל התנגדו לו לכאורה בשל הסכנה לאזרחים. הדיווח אינו מאומת ומבוסס על מקור יחיד, אך הוא משקף דפוס חוזר של חיכוך בין שתי התנועות על השימוש של חיזבאללה בתשתיות אזרחיות למטרות צבאיות.