נביה ברי מתחייב לחסום את הסכם הביטחון עם ישראל: "עלול להוביל למלחמת אזרחים"

סירובו של נביה ברי לאמץ את הסכם המסגרת מסמן החרפה משמעותית בעימות הפוליטי בביירות. בראיון לעיתון "אל-אח׳באר", המזוהה עם חיזבאללה, תיאר ברי את המסמך כ״הכתבות" ולא כהסכם השומר על זכויותיה של לבנון. השוואת המתווה להסכם ה-17 במאי 1983 — הסכם השלום שנחתם ובוטל בעקבות לחץ שיעי וסורי — נועדה להבהיר כי הציר השיעי רואה בדיפלומטיה האמריקנית הנוכחית איום אסטרטגי על מעמדו.

אזהרה מפני "פתנה" ופילוג

חלק ניכר מדבריו של ברי הוקדש לסכנת היציבות הפנימית. הוא השתמש במונח "פתנה" (מלחמת אחים) כדי לתאר את ההסכם, וטען כי הוא נועד לזרוע מחלוקת בין הלבנונים לטובת "הכיבוש הישראלי". עם זאת, ברי קרא לתומכיו שלא לצאת להפגנות רחוב שעלולות להידרדר לכאוס, והבהיר כי שרי תנועת אמל יציגו את עמדתם המתנגדת בתוך ישיבות הממשלה ומוסדות המדינה. הוא הוסיף והדגיש כי צבא לבנון הוא "קו אדום" וערובה מרכזית לשמירה על השלום הפנימי, זאת על רקע שמועות בנוגע להדחת מפקד הצבא.

ההקשר האסטרטגי

עמדתו של ברי משקפת את הזיקה ההדוקה של הציר השיעי בלבנון ל״הסכם איסלאמאבאד" (מזכר ההבנות בין ארה״ב לאיראן). ברי טען כי רק המסגרת האיראנית-אמריקנית מסוגלת לייצר את האיזונים שיאלצו את ישראל לעמוד בהתחייבויותיה. ההסכם שגובש על ידי מזכיר המדינה מרק רוביו מאפשר לישראל להחזיק אזור ביטחון בדרום לבנון עד להרחקת חיזבאללה, אך ברי מתעקש כי על לבנון להסתמך על השיחות בין וושינגטון לטהראן במקום. בעוד צה״ל ממשיך בפירוק תשתיות חיזבאללה בדרום, המאבק על תנאי ההסדר הופך לזירה הפוליטית המרכזית בלבנון.