דיווח: יוזמה קטרית חדשה להודנה ארוכת טווח בין ישראל לחיזבאללה

שינוי במערך התיווך האזורי

על פי חומרים שנבחנו על ידי The Zioneer Intelligence Desk, המפה הדיפלומטית סביב העימות בלבנון נעה לעבר מסגרת אזורית רב-צדדית. העיתון 'אלאח׳באר', המזוהה עם חיזבאללה, מדווח כי קטר הציעה מנגנון לניהול משא ומתן עקיף בין ישראל לארגון השיעי. יוזמה זו, שזכתה לפי הדיווחים לאישור מוושינגטון, שואפת להשיג 'הודנה' יציבה וארוכת טווח ולא רק הפסקת אש זמנית.

במרכז ההתפתחות עומד דיווח על מסר שהעביר סגן נשיא ארה״ב, ג׳יי די ואנס, לנשיא לבנון ג׳וזף עאון. ואנס הבהיר לכאורה כי 'המסלול הלבנוני' אינו עומד עוד בפני עצמו, אלא מהווה חלק מרכזי בהבנות האזוריות הרחבות בין ארה״ב לאיראן. מעגל המשא ומתן המוצע רחב במיוחד וכולל את פקיסטן — מדינה שרמזה לאחרונה כי המגעים בין וושינגטון לטהראן קרובים לפתרון.

התנגדות פנימית בלבנון

למרות הדחיפה הבינלאומית למסגרת חדשה, מכשולים משמעותיים נותרו בתוך לבנון. יו״ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, הודיע לנשיא עאון כי שתי המפלגות השיעיות המרכזיות — חיזבאללה ותנועת אמל — מתנגדות ל׳אזורי הניסוי' המוצעים במסגרת הצהרת וושינגטון. אזורים אלו נועדו לשמש כשטחי בדיקה לנסיגה הדרגתית של צה״ל ופריסת צבא לבנון.

עמדתו של ברי מדגישה את המתח בין המאמצים הדיפלומטיים הבינלאומיים לבין המציאות בשטח, שבה חיזבאללה מסרב לכל הסדר שעלול להציב את צבא לבנון בעימות ישיר עם כוחותיו. בעוד בכיר במשרד החוץ האמריקני אמר לרשת 'אל-ג׳זירה' כי השיחות יימשכו במטרה 'לסיים את מעגל האלימות אחת ולתמיד', דחיית 'אזורי הניסוי' על ידי הגוש השיעי מהווה מכשול משמעותי למפת הדרכים הנוכחית של וושינגטון.

משמעויות אסטרטגיות

שילובן של קטר ופקיסטן במסגרת המשא ומתן מרמז על מהלך לעבר ועידת 'דוחה 2', שעשויה לשאוף לעיצוב מחדש של המערכת הפוליטית הלבנונית לצד הסדרי הביטחון. עבור ישראל, מעורבותם של מתווכים בעלי קשרים עמוקים עם יריביה נותרת נקודה של דאגה אסטרטגית. אנליסטים מציינים כי קטר מנסה להרחיב את השפעתה האזורית על ידי מיצובה כמתווכת הכרחית מול ארגוני טרור ופטרוניהם.

בעוד צה״ל ממשיך בפעילותו נגד תשתיות חיזבאללה בדרום לבנון, עלייתו של מסלול דיפלומטי זה מעידה כי המעבר מלחץ צבאי להסדר מדיני מושפע עמוקות מ׳הסכם איסלאמאבאד' הרחב בין ארה״ב לאיראן. הימים הקרובים יקבעו האם היוזמה הקטרית מסוגלת לגשר על הפער בין דרישות הביטחון של ישראל לבין סירובו של הגוש השיעי לוותר על שליטה טריטוריאלית.