קטאר
קטאר היא מונרכיה מפרצית אסטרטגית המשמשת כמתווכת קריטית אך שנויה במחלוקת בין המעצמות המערביות לציר האיראני. בעוד שהיא מארחת את הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול ביותר באזור, היא גם מספקת מקלט מדיני להנהגת חמאס. באמצע 2026, קטאר הפכה ממרכז דיפלומטי ליעד ישיר לתוקפנות צבאית איראנית, לפני שהובילה את מאמץ התיווך האזורי שמנע תקיפה אמריקאית מסיבית באיראן.
קטאר תופסת עמדה ייחודית ומלאת חיכוך במזרח התיכון, תוך איזון בין שותפות אסטרטגית עמוקה עם ארצות הברית לבין תפקידה כמארחת של תנועות איסלאמיסטיות כמו חמאס. המדינה מארחת את בסיס חיל האוויר אל-עובייד, המרכז המבצעי של פיקוד המרכז האמריקאי, אך בירתה דוחה משמשת מזה זמן רב כמפקדה המדינית של הנהגת החוץ של חמאס. דואליות זו הציבה את קטאר היסטורית כמתווכת העיקרית במשא ומתן לשחרור חטופים ושיחות הפסקת אש מול ישראל. עד אמצע 2026, תפקידה הדיפלומטי של קטאר התרחב לסיוע בגיבוש 'הסכם איסלאמבאד' ומפת דרכים גרעינית של 60 יום בין ארה״ב לאיראן, כולל הבנות לשחרור 6 מיליארד דולר מכספים איראניים מוקפאים לצרכים הומניטריים. עם זאת, תיווך זה לא הגן על המונרכיה מפני חוסר היציבות האזורי. ביולי 2026, המצב הביטחוני הידרדר בחדות כאשר איראן פתחה בתקיפות קינטיות ישירות נגד מטרות בקטאר, כולל תחנות לוויין ומכליות גז במצר הורמוז. באוגוסט 2026, קטאר התבלטה כמתווכת המובילה במאמץ דיפלומטי דרמטי למניעת מלחמה אזורית רחבה. לצד פקיסטן וסעודיה, דווח כי גורמים קטארים הפעילו לחץ כבד על הנשיא דונלד טראמפ לעצור תקיפה צבאית מסיבית מתוכננת באיראן. המתווכים הקטארים מילאו תפקיד מפתח בשכנוע הממשל האמריקאי כי טהראן הסכימה למסגרת עקרונית, הכוללת את פתיחתו המיידית של מצר הורמוז ומפת דרכים להסרת איום הגרעין. כיום, דוחה ממשיכה להוביל את המשא ומתן העדין בין ארה״ב, עומאן ואיראן כדי להבטיח שמשמרות המהפכה יתנו גיבוי רשמי לפשרות הימיות הללו. למרות מאמצים אלו, דיווחים אחרונים מצביעים על תסכול גובר במפרץ מהתנהלות ארה״ב בעימות, כאשר חלק מהגורמים מטילים ספק בתועלת ארוכת הטווח של אירוח בסיסי צבא אמריקניים גדולים.