קטאר
קטאר היא מונרכיה מפרצית אסטרטגית המשמשת כמתווכת קריטית אך שנויה במחלוקת בין המעצמות המערביות לציר האיראני. בעוד שהיא מארחת את הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול ביותר באזור, היא גם מספקת מקלט מדיני להנהגת חמאס. ביולי 2026, קטאר הפכה ממרכז דיפלומטי ליעד ישיר לתוקפנות צבאית איראנית, כשהיא מתמודדת עם תקיפות טילים ומתקפות ימיות.
קטאר תופסת עמדה ייחודית ומלאת חיכוך במזרח התיכון, תוך איזון בין שותפות אסטרטגית עמוקה עם ארצות הברית לבין תפקידה כמארחת של תנועות איסלאמיסטיות כמו חמאס. המדינה מארחת את בסיס חיל האוויר אל-עובייד, המרכז המבצעי של פיקוד המרכז האמריקאי, אך בירתה דוחה משמשת מזה זמן רב כמפקדה המדינית של הנהגת החוץ של חמאס. דואליות זו הציבה את קטאר היסטורית כמתווכת העיקרית במשא ומתן לשחרור חטופים ושיחות הפסקת אש מול ישראל. עד אמצע 2026, תפקידה הדיפלומטי של קטאר התרחב לסיוע בגיבוש 'הסכם איסלאמבאד' ומפת דרכים גרעינית של 60 יום בין ארה״ב לאיראן, כולל הבנות לשחרור 6 מיליארד דולר מכספים איראניים מוקפאים לצרכים הומניטריים. עם זאת, תיווך זה לא הגן על המונרכיה מפני חוסר היציבות האזורי. ביולי 2026, המצב הביטחוני הידרדר בחדות כאשר איראן פתחה בתקיפות קינטיות ישירות נגד מטרות בקטאר. ביום חמישי, 9 ביולי, צבא איראן ומשמרות המהפכה טענו כי תקפו תחנת לוויין ומתקנים נוספים בקטאר באמצעות כטב״מים וטילים. תקיפות אלו הגיעו לאחר תקופה של מתיחות ימית גוברת במצר הורמוז, שם מכליות גז קטאריות הותקפו על ידי טילים בליסטיים איראניים. ההסלמה אילצה את משרד הפנים הקטארי להוציא הוראות חירום לשהייה בבתים והובילה להשעיית המאמצים לחידוש ייצור הגז הטבעי הנוזלי (LNG). בנוסף, דיווחים מצביעים על כך שקטאר עשויה לנסות לחזק את הגנתה האווירית באמצעות רכישה אפשרית של מערכות S-400 מטורקיה, מהלך שעורר ביקורת מצד ישראל בשל השפעתו הפוטנציאלית על מאזן הכוחות האזורי.