טראמפ אמר לנתניהו: ארה״ב ואיראן במרחק ימים מפריצת דרך להסכם גרעין

החיכוך הדיפלומטי בין וושינגטון לירושלים הגיע לשיא חדש השבוע, כאשר הנשיא טראמפ פעל לבלימת תגובה צבאית ישראלית לתוקפנות האיראנית. על פי דיווחים ב״ניו יורק טיימס" וחומרים נוספים שנבחנו על ידי דסק המודיעין של The Zioneer, טראמפ אמר לנתניהו בשיחת טלפון דרמטית כי הוא סבור ששני הצדדים נמצאים במרחק ימים מפריצת דרך שתביא אותם לשולחן המשא ומתן לקראת הסכם גרעין מקיף וארוך טווח. התפתחות זו מגיעה לאחר מטח טילים איראני ישיר לעבר צפון ישראל, שטהראן טענה כי הגיע בתגובה לתקיפה ישראלית בביירות. ### הקשר: הפסקת אש שברירית תחת לחץ המשבר הנוכחי פרץ לאחר שמשמרות המהפכה שיגרו כעשרה טילים בליסטיים ומספר כטב״מים לעבר צפון הארץ, התקיפה הישירה הראשונה מאז הפסקת האש באפריל. בעוד שצה״ל דיווח כי לא היו נפגעים או נזק משמעותי, המתקפה הפעילה אזעקות נרחבות והובילה את משרד הבריאות להנחות את בתי החולים להיערך לעבודה במתחמים ממוגנים. טראמפ, בשיחות עם כלי תקשורת שונים בהם פוקס ניוז ואקסיוס, הביע אי-רצון בולט מהתקיפה הישראלית המוקדמת בביירות, אותה ראה כפרובוקציה מיותרת המסכנת את מאמציו הדיפלומטיים. ### ניתוח: דוקטרינת "העסקה תחילה" נראה כי האסטרטגיה של טראמפ מתמקדת בדוקטרינת "העסקה תחילה", במסגרתה הוא רואה בחילופי האש האחרונים מצב שבו שני הצדדים "עשו את שלהם". בשיחתו עם נתניהו, הזהיר טראמפ כי מתקפת נגד ישראלית תוביל למעגל של תגובות שיפוצץ את ההסכם המתגבש. בעוד שנתניהו עדכן בתחילה את הנשיא על כוונת ישראל לצאת ל״מתקפה מסיבית" באיראן, דיווחים מאוחרים יותר מצביעים על כך שראש הממשלה אולי "סוג של הסכים" לעיכוב קצר כדי לאפשר מהלכים דיפלומטיים. עם זאת, הקבינט המדיני-ביטחוני נותר בהתייעצויות חירום, ודמויות כמו אביגדור ליברמן קראו בפומבי לתגובה מיידית נגד תשתיות אסטרטגיות באיראן. ### משמעות ותחזית עבור ישראל, הדילמה היא חריפה: היענות לבקשת בעלת הברית המרכזית פירושה שחיקה אפשרית של ההרתעה מול תקיפות איראניות ישירות, בעוד שהתעלמות מטראמפ עלולה להוביל לקרע פומבי עם ממשל שחותר באגרסיביות לעיצוב מחדש של האזור. דסק המודיעין של The Zioneer מציין כי בעוד שטראמפ טען עשרות פעמים מאז מרץ כי עסקה "קרובה", הדיווח הנוכחי ב״ניו יורק טיימס" מרמז על מסגרת קונקרטית יותר שעשויה להיות על הפרק. הימים הקרובים יכריעו האם מדובר בנקודת מפנה דיפלומטית אמיתית או בעוד סבב של "אש נצורה" שאינו נותן מענה לאיום הגרעין האיראני היסודי.