בניתוח ל-The Zioneer, עמית סגל טוען כי הסכם ההגנה המשולש של מכה, שנחתם בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן, לא עמד במבחן מול האיום החות׳י. הוא משווה בין התגובה הבלתי מספקת של טורקיה וארצות הברית לבין שיתוף הפעולה הישראלי השקט במודיעין וביכולות צבאיות, ומסכם כי ריאד פונה יותר ויותר לירושלים לשיתוף פעולה ביטחוני.
עמית סגל, בכתבה ל-The Zioneer, מציע הערכה אסטרטגית של הסכם ההגנה המשולש של מכה שנחתם באוגוסט 2026 בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן. סגל טוען כי ההסכם התגלה כקצר ימים ובלתי יעיל, במיוחד לאחר שטילים וכטב״מים חות׳יים פגעו בארבע ערים סעודיות בשבוע שעבר, פצעו 73 אזרחים ושיבשו את פעילות מתקני האנרגיה. טורקיה, חותמת על ההסכם, הגיבה רק בגינוי מילולי ובקריאה להפסקת אש, לפי סגל.
סגל משווה זאת לתפקידה של ישראל. הוא קובע כי ישראל התחייבה פומבית לחלוק מודיעין על החות׳ים וחושד כי קיים שיתוף פעולה עמוק יותר. הוא מציין כי ריאד ביקשה תקיפות אמריקאיות נגד החות׳ים אך נדחתה על ידי הנשיא טראמפ, וכיוון שסנטקום כינס פגישה אזורית בגרמניה שכללה את ישראל, היכולת הצבאית עורערה על ידי מסרים פוליטיים מעורבים.
הניתוח מסיק כי הפחד הסעודי מעולם לא היה מהיכולת הצבאית האמריקאית אלא מהרצון הפוליטי. טורקיה וארצות הברית הוכיחו את עצמן כבלתי אמינות, ואילו ישראל, החולקת אויב באיראן ובעלת יכולת מוכחת לפגוע בחות׳ים, הופכת לשותפת הביטחון העקבית ביותר של הממלכה. ההערכה של סגל באה בעקבות סיקור קודם של The Zioneer שהטיל ספק במהות ההסכם לאחר תקיפת כטב״ם חות׳ית על בית זיקוק סעודי ימים אחדים לאחר החתימה.
3 התפתחויות
מקורות ואות
- איסוף ממקורות גלויים