פרשן אסטרטגי טוען כי הנשיא טראמפ חזר על אותה טעות אסטרטגית פעמיים בזירה האיראנית: הערכת חסר של יכולת ההסתגלות הכלכלית, שהובילה אותו לקבל הסכם כניעה משפיל עם איראן ולהסיר את המצור הימי מוקדם מדי, טרם שהלחץ הכלכלי הספיק להשיג את מלוא השפעתו.
פרשן אסטרטגי בשפה העברית טען היום (רביעי) כי החלטתו של הנשיא טראמפ להסיר את המצור הימי על איראן ולקבל הסדר מדיני משקפת כשל חוזר בהבנת חוסן כלכלי, לא שיקול אסטרטגי מחושב.
לטענתו, טראמפ חזר על אותה טעות פעמיים: תחילה בהערכת חסר של יכולת איראן לעמוד במצור כלכלי, ולאחר מכן ביכולת השווקים העולמיים להסתגל לסגירת מצר הורמוז. במקרה האיראני, טוען הפרשן, השפעת המצור הכלכלי הייתה דורשת לפחות 9-10 חודשים כדי להכריע את המשטר — לא השבועות ספורים שהבטיחו כלכלניו. ניסיונה של איראן בהתמודדות עם סנקציות והסתפקות במועט הפכו אותה, לדבריו, לעמידה הרבה יותר ממה שההנחות המערביות שיערו.
בסוגיית מצר הורמוז, הפרשן טוען כי עד שטראמפ נכנע, ארה״ב ושותפותיה במפרץ כבר הצליחו לקזז לפחות 50% מיעילות הסגר באמצעות הזרמת נפט בצינורות וליווי ספינות, והסתגלות נוספת בשווקי אסיה (מעבר חלקי לפחם ועץ בהודו וסין) האיצה את התהליך. תחזיות האימים של פול קרוגמן וגולדמן זקס לא התממשו, הוא טוען.
הניתוח מסיים כי הכניעה של טראמפ השליכה לפח לא רק את ההישגים הצבאיים מול איראן אלא גם את אמינותה של ארה״ב בזירה הגלובלית — 'פספוס בקנה מידה היסטורי.' כפי שדיווח The Zioneer, הממשל המשיך לשמור על לחץ על איראן ולהנפיק אולטימטומים עד תחילת יוני, מה שהופך את ההיפוך לבולט במיוחד.
מקורות ואות
- קליטה פנימית