בריטניה הטילה הגבלות סחר על מוצרים מיהודה ושומרון וסנקציות אישיות על מספר פעילי התיישבות, בהם ברוך מרזל, בנצי גופשטיין ואליאב ליבי, כך לפי The Zioneer. חבר הקונגרס הדמוקרטי האמריקני חואקין קסטרו שיבח את המהלך וכינה אותו 'צעד בכיוון הנכון'.
הממלכה המאוחדת הרחיבה היום (שלישי) את משטר הסנקציות נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון, והטילה סנקציות אישיות על שלושה פעילים ישראלים – ברוך מרזל, בנצי גופשטיין ואליאב ליבי – בנוסף להגבלות הסחר שהוכרזו קודם לכן. המהלך מגיע שעות לאחר ששר החוץ הבריטי אד מיליבנד הכריז רשמית על איסור יבוא ואמצעים נוספים בשעה 15:30 שעון ירושלים. חבר הקונגרס הדמוקרטי האמריקני חואקין קסטרו בירך על הסנקציות וכינה אותן 'צעד בכיוון הנכון'.
The Zioneer דיווח היום בשעה 15:30 כי מיליבנד, בנאומו, האשים את ישראל ב׳טיהור אתני' ביהודה ושומרון והטיל סנקציות על קהילות יהודיות באזור. במקביל, בריטניה מסרה כי צרפת וקנדה צפויות להצטרף עם הגבלות יבוא דומות, כך לפי דיווח עמיחי שטיין (i24NEWS) כפי שפורסם ב-The Zioneer. צעדים אלה הם האחרונים בשורה של צעדים בריטיים מאז יוני 2026, כאשר בריטניה הענישה לראשונה שבעה גופים ויחידים הקשורים לקהילות ביהודה ושומרון, ולאחר מכן בסבב סנקציות רב-לאומי עם אוסטרליה, קנדה, צרפת, ניו זילנד ונורווגיה ב-9 ביוני.
The Zioneer דיווח בעבר כי הנשיא יצחק הרצוג, בשעה 15:29 היום, הזהיר כי הסנקציות הבריטיות מהוות 'טעות חמורה בחישוב' ו׳התערבות גסה בבחירות הדמוקרטיות של מדינה ריבונית'. המדיניות הבריטית המחמירה באה גם על רקע לחץ מבית: ב-4 ביולי קראו 71 חברי פרלמנט מהמפלגות השונות להטיל סנקציות על מנהיגי ישראל, וב-9 ביולי תמך המועמד המוביל לראשות הממשלה אנדי ברנהאם באיסור סחר עם ההתנחלויות.
לא ברור האם צרפת וקנדה יאמצו רשמית את איסור היבוא בימים הקרובים, וכיצד תגיב ממשלת ישראל מעבר לגינוי הנשיאותי הראשוני. בריטניה לא הכריזה על יעדים נוספים, אך המגמה מעידה על לחץ דיפלומטי מתמשך.
3 התפתחויות
מקורות ואות
- איסוף ממקורות גלויים