קנדה

קנדה, המדינה השנייה בגודלה בעולם מבחינת שטח, מקיימת מערכת יחסים עמוקה ורב-גונית עם מדינת ישראל. כחברה בולטת ב-G7 ובפורומים בינלאומיים שונים, לעמדותיה הדיפלומטיות והביטחוניות של קנדה יש משקל משמעותי. היסטורית, המדינה הייתה שותפה איתנה של ישראל, הנתמכת על ידי אחת הקהילות היהודיות הגדולות בתפוצות, המרוכזת בעיקר בטורונטו ובמונטריאול. עם זאת, בשנים האחרונות הקשר עומד למבחן על רקע שינויים בסדרי העדיפויות הפוליטיים באוטווה ואתגרים גלובליים מתפתחים, כולל לחץ דיפלומטי משותף בנוגע לפעילות צה״ל בעזה.

באמצע שנת 2026, קנדה התמודדה עם משבר כפול של חוסר יציבות סביבתי וכלכלי. גל שריפות ענק, במיוחד באונטריו, הוביל לזיהום אוויר שובר שיאים שהשפיע על מרכזים עירוניים מרכזיים בצפון אמריקה, כולל ניו יורק. תיעוד אווירי חשף ענני עשן בהיקף כזה ששיבש את חיי היומיום ועורר דאגה בינלאומית בנוגע לביטחון סביבתי. במקביל, הנוף הכלכלי של קנדה זועזע בעקבות שינוי פתאומי ביחסים עם שכנתה מדרום. לאחר הטלת מכס ראשוני של 50% על סחורות שונות, הודיע הנשיא דונלד טראמפ באוגוסט 2026 על הרחבת המכסים ל-50% על מכוניות, משאיות, חלקי רכב ופלדה מקנדה, החל מ-1 בינואר 2027. טראמפ הצהיר כי קנדה "לא תטופל עוד כמדינה", תוך ציון גירעון מסחרי של 60 מיליארד דולר. ראש הממשלה מארק קרני תיאר צעדים אלו כשינוי יסודי ביחסי הסחר המוסכמים.

עבור ישראל והעולם היהודי, קנדה נותרת זירה חיונית למעורבות דיפלומטית ושותפה מרכזית במאבק באנטישמיות העולמית. עם זאת, חיכוך עלה בזירה הדיפלומטית; באוגוסט 2026 הצטרפה קנדה לאוסטרליה ובריטניה בהצהרה משותפת הקוראת להעמיד לדין את האחראים לתקיפת צה״ל באפריל 2024 על שיירת הסיוע של 'המטבח העולמי' בעזה. הדבר מעיד על עמדה קנדית נחרצת יותר בנוגע למשפט ההומניטרי הבינלאומי, גם כאשר המדינה מתמקדת פנימה בניהול זעזועים מקומיים ומלחמת הסחר המסתמנת מול ארצות הברית.