מצרים
מצרים היא מעצמה צפון-אפריקאית ומזרח-תיכונית השומרת על הסכם שלום אסטרטגי עם ישראל ומשמשת כמתווכת קריטית בעימותים אזוריים, במיוחד בנוגע לרצועת עזה ולאבטחת נתיבי השיט בים האדום.
מצרים תופסת מקום ייחודי בארכיטקטורת הביטחון של ישראל כמדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם המדינה היהודית (1979). בנוף הנוכחי של שנת 2026, קהיר ממשיכה לאזן בין תפקידה כמתווכת אזורית לבין סדרי העדיפויות הביטחוניים והחברתיים הפנימיים שלה. מערכת היחסים מוגדרת על ידי תיאום מודיעיני וביטחוני עמוק, במיוחד בנוגע לחצי האי סיני והגבול עם רצועת עזה. עם זאת, יישור קו אסטרטגי זה מתקיים לעיתים קרובות לצד סנטימנט ציבורי צונן ותמרונים דיפלומטיים מורכבים.
לאחרונה, מצרים הפכה למוקד המרכזי של משא ומתן רגיש בנוגע לעתיד עזה. קהיר מארחת כעת משלחות מחמאס, קטר וטורקיה במטרה לגבש מתווה הכולל, על פי הדיווחים, את פירוק חמאס מנשקו והעברת השליטה האזרחית לידי ממשלת טכנוקרטים. דיווחים משלהי יולי ואוגוסט 2026 מצביעים על כך שהמתווכים המצרים הגבירו את הלחץ על פלגי הטרור לקבל עסקה הכוללת אחסון נשק וחנינה. ב-16 באוגוסט 2026, השליח האמריקני המיוחד ג׳ארד קושנר נפגש עם משלחת בכירה של חמאס במצרים כדי לקדם מאמצים אלו. בעוד מצרים מקדמת מגעים אלו, גורמי ביטחון ישראלים הביעו חשש מניסיונות הברחה מתמשכים בגבול, והדגישו את הצורך בשליטה של צה״ל בצירים אסטרטגיים כדי למנוע התחמשות מחדש.
מעבר לעזה, חשיבותה האסטרטגית של מצרים התרחבה לתחום הימי. קהיר הצטרפה לקואליציה בת 14 מדינות בהובלת סעודיה להגנת השיט בים האדום מפני תוקפנות החות׳ים, מהלך שעולה בקנה אחד עם יעדי היציבות האזוריים למרות שאינו כולל את ישראל. זאת בעקבות פרצה ביטחונית בשלהי יולי כאשר תקיפת כטב״ם פגעה במכלית בנמל דמיאטה. בנוסף, מצרים נותרה תורמת מרכזית לוועד המנהל של "מועצת השלום", לצד ארה״ב, טורקיה וקטר, המנהלת את המעבר הרגיש לעבר מודל שלטוני חדש בעזה.