משרד החוץ
משרד החוץ הוא הגוף הממשלתי המרכזי האחראי על הדיפלומטיה, יחסי החוץ והסיוע ההומניטרי הבינלאומי של ישראל. תחת הנהגתו של השר גדעון סער, המשרד הוביל לאחרונה שינויי מדיניות משמעותיים, כולל הכרה רשמית ברצח העם הארמני והרחבת משלחות סיוע לדרום אמריקה.
משרד החוץ משמש כזרוע הביצועית של מדיניות החוץ הישראלית, ומנהל רשת ענפה של שגרירויות וקונסוליות ברחבי העולם. משימתו העיקרית היא חיזוק מעמדה הבינלאומי של ישראל, טיפוח בריתות אסטרטגיות ומתן שירותים קונסולריים לאזרחים בחו״ל. באמצע שנת 2026, המשרד ניצב בחזיתם של מספר מהלכים דיפלומטיים בעלי השלכות רחבות, המשקפים עמדה ישראלית נחרצת יותר בזירה הבינלאומית.
רגע מכונן עבור המשרד נרשם בסוף יוני 2026, כאשר הממשלה אישרה פה אחד את הצעתו של שר החוץ גדעון סער להכיר רשמית בטבח הארמני של 1915 כרצח עם. החלטה זו הפכה מדיניות של עשורים שהתאפיינה בזהירות דיפלומטית במטרה לשמר את הקשרים עם טורקיה. המשרד מסגר את המהלך כחובה מוסרית, כאשר השר סער הצהיר כי "לעולם לא מאוחר מדי לעשות את הדבר הנכון", וזאת למרות המתיחות המיידית מול אנקרה ואזרבייג׳ן.
מעבר למדיניות ברמת המאקרו, משרד החוץ ממלא תפקיד קריטי בהפעלת 'עוצמה רכה' דרך משלחות הומניטריות. בעקבות רעידות האדמה הקטלניות בוונצואלה, המשרד תיאם משלחת משותפת עם פיקוד העורף. משלחת זו, בהובלת דיפלומטים כמו יועד מגן, סייעה בגיבוש תוכניות שיקום לאומיות עבור קראקס, גם בהיעדר יחסים דיפלומטיים רשמיים מלאים. מאמצים אלו מדגישים את יכולת המשרד להשתמש במומחיות מקצועית כגשר למדינות עוינות או מרוחקות.
במקביל, המשרד עוקב מקרוב אחר הדיפלומטיה של מדינות עוינות. הוא מנטר את פעילות משרד החוץ האיראני, במיוחד בנוגע לשיחות התיווך בקטאר ובעומאן. המשרד שומר על ספקנות כלפי המהלכים הדיפלומטיים של טהראן, ומדגיש לעיתים קרובות כיצד איראן משתמשת במנגנוניה הדיפלומטיים כדי להסוות את פעילות שלוחיה, ובראשם חיזבאללה, המוגדר על ידי המשרד ושותפיו הבינלאומיים כאיום מרכזי על היציבות האזורית.