משטר הטרור האיראני
משטר הטרור האיראני הוא הממשל התאוקרטי והמהפכני של הרפובליקה האסלאמית של איראן, המשמש כיריב האסטרטגי המרכזי של מדינת ישראל. מאז תחילת 2026, המשטר עבר מאסטרטגיה של 'טבעת אש' מבוססת שלוחים לעימות צבאי ישיר, המתאפיין בשיגור מטחי טילים בליסטיים רחבי היקף ותקיפות תגובה ישראליות בשטחו הריבוני.
המשטר האיראני פועל כתאוקרטיה ריכוזית השואפת להגמוניה אזורית באמצעות ייצוא המהפכה האסלאמית וערעור שיטתי של יציבות שכנותיה. במשך עשורים, המשטר הסתמך על רשת שלוחים (פרוקסי) — הכוללת את חיזבאללה בלבנון, חמאס בעזה והחות׳ים בתימן — כדי להקרין עוצמה תוך שמירה על יכולת הכחשה. עם זאת, נכון ליוני 2026, דוקטרינה זו השתנתה לעימות קינטי ישיר מול ישראל. הסלמה זו הגיעה לסף קריטי ב-8 ביוני 2026, כאשר צבא ההגנה לישראל ביצע סדרת תקיפות ממוקדות נגד תשתיות צבאיות ברחבי איראן, כולל אתרים בטהראן, תבריז ואיספהאן. המבצעים התמקדו ספציפית במחסני כטב״מים ובמערכי הגנה אווירית. התקיפות היוו תגובה ישירה לירי טילים בליסטיים איראניים ולאיומי המשטר להוציא לפועל מטחים מיידיים נגד רשימת יעדים ישראלית מוכנה מראש. מבחינה פנימית, יציבות המשטר מנוהלת על ידי משמרות המהפכה (IRGC), המפקחים הן על הדיכוי מבית והן על תוכניות הטילים והכטב״מים המתקדמות. העמדה הנוכחית של המשטר מהווה 'טעות חמורה' לפי הנהגת צה״ל, שכן היא הוציאה את העימות מהצללים לכדי מלחמה ישירה וגלויה. התפתחויות אחרונות כוללות פינוי חירום של נמלי תעופה מרכזיים כמו מהראבאד ואימאם חומייני, המעידים על היערכות המשטר להמשך הפעילות הישראלית. למרות שחיקת יכולות הטילים לטווח בינוני בעקבות תקיפות המערב וישראל, המשטר ממשיך לאיים ב׳הפתעות' ובמטחי טילים נוספים, תוך שמירה על מחויבותו לערעור היציבות האזורית גם במחיר של עימות ריבוני ישיר.