דובר משמרות המהפכה
דובר משמרות המהפכה (IRGC) משמש ככלי הרטורי המרכזי של הזרוע הצבאית-אידיאולוגית של איראן, ואחראי על הפצת איומים, התרעות מבצעיות ואולטימטומים של המשטר. באוגוסט 2026, הפך תפקיד הדובר לצומת מרכזי לאיתות על מעבר איראן לפרוטוקולים של מצב מלחמה ולהשמעת איומים ישירים נגד מדינות באזור המארחות כוחות אמריקאיים.
דובר משמרות המהפכה (IRGC) פועל כקול הפומבי של הישות הצבאית והפוליטית החזקה ביותר באיראן. בניגוד למערכי דוברות צבאיים קונבנציונליים, דובר משמרות המהפכה עוקף לעיתים קרובות את הערוצים הדיפלומטיים המקובלים כדי להעביר אולטימטומים ישירים למעצמות זרות ולשכנותיה האזוריות של איראן. התפקיד חיוני באסטרטגיית 'הלוחמה הפסיכולוגית' של המשטר, ומשמש לעיתים קרובות להקרנת עוצמה בתקופות של חוסר יציבות פנימי או לחץ צבאי חיצוני.
בקיץ 2026, הרטוריקה של הדובר עברה מסיסמאות אנטי-ציוניות כלליות לאיומים צבאיים ספציפיים וברי-ביצוע. בעקבות מעבר הכוחות המזוינים של איראן ל׳פרוטוקולים של מצב מלחמה' ב-1 באוגוסט 2026, הפך הדובר למקור המרכזי להפצת דוקטרינת המנע החדשה של טהראן. זו כוללת אזהרות מפורשות לפיהן כל מדינה באזור — תוך התמקדות במדינות המפרץ הפרסי — שתאפשר שימוש בשטחה או במרחב האווירי שלה על ידי ארצות הברית, תעמוד בפני 'השמדה מוחלטת'.
לשכת הדובר משמשת גם כברומטר לחיכוכים פנימיים בתוך המשטר. בחודשים האחרונים, הדובר סתר בפומבי את ההנהגה האזרחית, כולל הנשיא מסעוד פזשכיאן, בנוגע להקצאת משאבים ומגעים דיפלומטיים. בהצהרתו כי משמרות המהפכה 'מעולם לא דיברו עם האויבים האמריקנים', הדובר מחזק את האוטונומיה של הארגון ממשרד החוץ האיראני ואת כפיפותו הישירה למנהיג העליון, כיום מוג׳תבא חמינאי. עצמאות זו מאפשרת למשמרות המהפכה לחבל במסגרות דיפלומטיות, כגון מזכר ההבנות האחרון בין ארה״ב לאיראן, על ידי הכרזה כי הצבא 'אינו מחויב' להסכמים כאלה ומוסמך לפעול בחופשיות ברחבי המזרח התיכון. עבור ישראל ובעלות בריתה, הצהרות דובר משמרות המהפכה נתפסות כאינדיקטורים בעלי סיגנל גבוה לשינויים קינטיים קרבים ולא רק כהצהרות פוליטיות.