ארצות הברית
ארצות הברית היא בעלת הברית האסטרטגית המרכזית של ישראל, המנווטת כעת במעבר גורלי מעימות קינטי ישיר מול איראן למסגרת דיפלומטית שבירה. נכון לאוגוסט 2026, ארה״ב מאזנת בין מוכנות צבאית של 'לחץ מקסימלי' לבין מאמצי תיווך אינטנסיביים לפתיחה מחדש של מצר הורמוז וייצוב המזרח התיכון.
ארצות הברית נותרת העמוד המרכזי בארכיטקטורת הביטחון הלאומי של ישראל. באמצע שנת 2026, היחסים מוגדרים על ידי דואליות מורכבת: מעורבות צבאית ישירה נגד התוקפנות האיראנית לצד דחיפה דיפלומטית גורלית לייצוב האזור. בעקבות קריסת 'הסכם איסלאמבאד' ביולי 2026 — שעוררה תקיפות ימיות של משמרות המהפכה וחשיפת מזימת התנקשות בנשיא דונלד טראמפ — פתחה ארה״ב במערכה קינטית מתמשכת הכוללת תקיפות של פיקוד המרכז (CENTCOM) באמצעות מפציצי B-1B נגד 'ערי טילים' ומחסני כטב״מים באיראן.
בתחילת אוגוסט 2026, העימות הגיע לסף קריטי. בעוד שהנשיא טראמפ אישר בתחילה תוכניות תקיפה חדשות נגד תשתיות אנרגיה איראניות בעבאדאן ובושהר, דיווחים אחרונים מצביעים על הפוגה טקטית. שינוי זה מגיע בעקבות אזהרות מצד בעלות ברית במפרץ מפני תגובה איראנית נגד תשתיות הנפט שלהן, וחששות פנימיים בפנטגון כי מלאי הגנת הטילים האמריקני — ובמיוחד מיירטי THAAD ופטריוט — נשחק משמעותית. למרות זאת, ארה״ב שומרת על נוכחות אזורית מאסיבית, עם למעלה מ-110 מטוסי תדלוק התומכים במבצעים ומתואמים באופן הדוק עם מתקנים ישראליים.
במקביל, וושינגטון מובילה ערוץ דיפלומטי של 'שלום מתוך עוצמה'. מחלקת המדינה ומשרד האוצר מעורבים כעת במשא ומתן אינטנסיבי, בתיווך עומאן וקטאר, לפתיחה מחדש של מצר הורמוז. ארה״ב דחתה את הדרישות האיראניות לאגרות מעבר, ועומדת על הבטחת בטיחות השיט והפסקת איומי השלוחות לפני שתישקל הקלה בסנקציות. מאמץ דיפלומטי זה משולב ביוזמות אזוריות רחבות יותר, כולל מפת דרכים לייצוב עזה המערבת כוח ייצוב בינלאומי (ISF). העמדה האמריקנית הנוכחית מאותתת על מוכנות לפעולה צבאית מכרעת אם פריצות הדרך הדיפלומטיות לא יתממשו עד למועדים שנקבעו.