הוואקף האסלאמי
הוואקף האסלאמי הוא נאמנות דתית האחראית על הניהול המנהלתי והדתי של אתרים קדושים לאסלאם בישראל, ובראשם הר הבית בירושלים ומערת המכפלה בחברון. בעוד שהגוף פועל היסטורית תחת אפוטרופסות ירדנית, סמכותו המנהלתית עומדת בפני שינויים משמעותיים ככל שישראל מחזקת את ריבונותה באתרים רגישים אלו.
הוואקף האסלאמי משמש כגוף המנהלתי המרכזי של ההקדשים הדתיים האסלאמיים באזור. תפקידו הבולט ביותר הוא ניהול הר הבית (מתחם אל-אקצא) בירושלים, מעמד המעוגן בהסדרי ה׳סטטוס קוו' ובמעמדה המוכר של ירדן כאפוטרופוס על המקומות הקדושים בירושלים. בחברון, הוואקף מילא היסטורית תפקידים מנהלתיים במערת המכפלה תחת הסכם חברון מ-1997. במשך עשורים, הוואקף פעל עם מידה רבה של אוטונומיה, ולעיתים קרובות היווה נקודת חיכוך בין דרישות הביטחון של ישראל לרגישויות דתיות. עם זאת, התפתחויות אחרונות מצביעות על שינוי אסטרטגי מצד ממשלת ישראל לצמצום השפעת הוואקף לטובת פיקוח ישראלי ישיר. באוגוסט 2026, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הורה על הסרת הנוכחות המנהלתית של הוואקף ממערת המכפלה והעברת השליטה לידיים יהודיות. במקביל, עלו דיווחים על פינוי משרדי וואקף בתוך מתחם הר הבית על ידי הרשויות הישראליות, לאחר תקופה של שיתוק פעילות שבה עבודות תחזוקה הוגבלו על ידי משטרת ישראל. צעדים אלו משקפים מדיניות רחבה יותר של חיזוק הריבונות והחוסן הלאומי הישראלי באתרים המרכזיים להיסטוריה ולביטחון היהודי. מבקרים וגורמים עוינים מציגים לעיתים קרובות שינויים אלו כהפרה של הסטטוס קוו, בעוד שתומכים בישראל רואים בהם צעדים נחוצים להבטחת הביטחון והגישה השוויונית למתפללים יהודים באתרים הקדושים ביותר עבורם. הוואקף נותר שחקן מפתח בדינמיקה האזורית, כמייצג של האינטרסים הירדניים והסמכות הדתית האסלאמית, גם כאשר כוחו המעשי בשטח מאותגר יותר ויותר על ידי הרפורמות המנהלתיות של ישראל.